חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 12 · הלכה 3 · Segment 2

שמואל אמר חלצה ולא רקקה תרוק ואתיא כר"א פי' תרוק דמחויבת לרוק אבל מעשה החליצה הוי מעשה ואם רצה להחזיר לא יחזור כדאיתא בהלכה דלעיל ואתיא כר"א דאי לר"ע הרי חליצתה כשירה ואם נשאת לשוק די בדיעבד בחליצה לחודה וא"צ לרוק ר"ה בשם ר"א חלצה אבל לא קראתה ולא רקקה חליצתה פסולה עוד היא דר"א דאילו לר"ע כשירה דברי חכמים כו' כו' לא עשה כלום עד שתחלוץ ותרוק ואי לא רקקה לא אמרינן כשמואל דתרוק אבל מעשה החליצה הוי מעשה ומועיל שלא יחזור ז"א אלא דלא עשה כלום עד שתרוק:

א"ל בתנאים שבו קידש פי' כמו דגרסינן מפורש במס' קידושין בירושלמי פ"ק ה"א גבי שטר קידושין שכתב על איסורי הנאה דפליגי שם אם תפסי קידושין או לא ומסיק דבאיסור הנאה דדבריהן מקודשת ופריך מההיא דאמר רב המקדש בחמץ משש שעות ולמעלן אפילו בחוטי קרדנייתא אין חוששין לקידושין ומשני תמן בגופו קידש ברם הכא בתנאים שבו קידש פי' בתנאים ובדברים שכתוב בו האמ"ל כפי' הפ"מ ז"ל ופריך מעתה אפילו באיסור הנאה. ד"ת תהא מקודשת כיון דלא קידש בגופו של שטר אלא ע"כ מדאינה מקודשת בכתב על איסור הנאה ד"ת. ע"כ דקידש גם בגופו של שטר ג"כ ומקדשה בגוף השטר שתהי' גוף השטר קנוי לה אז מתקדשת בתנאים שבו אבל לא בתנאים לבד [והא דנקט לשון תנאים שבו ולא נקט לשון בדברים שבו הוא משום דהי' רגילין לכתוב שטר קידושין בתנאים ואותו קראו חכמים סימפון כדאיתא במס' גיטין פ"ק מ"ש ובקידושין פ' האומר סדר סימפון כך הוא אני פב"פ מקדש ליך אנת פב"פ ע"מ ליתן ליך מוקמת פלן כו' עיי"ש וכיון שכן הי' רגילין לכתוב בשטר קידושין ע"כ קאמר בתנאים שבו קידש] והיוצא לנו מזה דאיכא פלוגתא בזה במקדש בשטר אם קידשה גם בגופו של שטר ג"כ או רק בתנאים שבו. ונפ"מ באם השטר הי' כתוב על איסור הנאה. וזה דשאל ר' אבא מר' אימי אם קידש בגופו של סימפון או בתנאים שבו א"ל בתנאים שבו קידש והוא הסוגיא דפ"ק דקידושין ה"א: