חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 5

ויפטור הגט פטור גמור ביבמה מק"ו כו' ולא תפטור בה כלום כתיב ולא תהי' לאיש זר מה אנן קיימין אם כשבא עלי' אשתו היא אם בשחלץ לה תלך ותנשא לאיש זר אלא כן אנן קיימין בשנתן לה גט. פי' דשיטת הירושלמי היא דגבי ב' יבמותי מאח אחד דלא שייך לא תהיה גבי יבמה אחת. אם לא שבא אח"כ היבם עלי' או חלץ לה אבל אם בא או חלץ לחבירתה מוכח למפרע דהיא הזקוקה והיבמה אחרת לא היתה זקוקה מעולם וכדאיתא לעיל בפ"ק ר' יודן בעי קידש אחד מן השוק אחת מהן ובא היבם וחלץ לה נפקעו ממנה קידושין חלץ לחבירתה ובא עליה חלו עליה קידושין למפרע [ועי' בפרש"י ז"ל במתניתין דף כ"ג ע"ב] ולהמסקנא שם מוכח דלמ"ד לא תהי' היא לל"ת קשה האיך משכח"ל הל"ת לכתחלה דלא תהי' לאיש זר הא לא משכח"ל לכתחלה דממנפ"ש אם חלץ לה הרי ניתרת לשוק אם בא עלי' הרי אשתו היא בלא"ה ולא משכח"ל לעולם דיעבור בודאי ל"ת לכתחלה ולא משכח"ל רק כשלאחר שנשאת לזר חלץ לה היבם ואיגלאי למפרע דהיא הזקוקה ומלבד שז"א דא"כ לא עבר על הל"ת דהא בשעה שנשאה בהיתר נשאה כמבואר שמה באריכות בדברינו לעיל בפ"ק מלבד זאת לא מצינו וודאי ל"ת לכתחלה ומסיק שם דלא שנייא היא איסור יבמה אחת לאיסור ב' יבמות והקרא מיירי בין ביבמה אחת בין בשתי יבמות והאיך משכח"ל בב' יבמות הל"ת האזהרה לכתחלה דלא תהי' אשת וגו' עיי"ש בדברינו ובזה מבואר כאן דמוכח מינה דע"כ גט מהני מקצת ושייר מקצת וע"כ משכח"ל הל"ת דלא תהי' וגו' לאחר שנתן לה גט דאז איגלאי דהיא הזקוקה ועדיין היא זקוקה לו. דבלא גט לא משכח"ל הל"ת דלא תהי' בב' יבמות דהא לא שנייא הל"ת בין יבמה אחת לב' יבמות ע"כ בב' יבמות לא משכח"ל הל"ת דלא תהי' אלא ע"י גט דשייר מקצת ודוק: