נערה שנתפתתה. והצער בתפוסה. וכתב הר"ן ז"ל ואע"ג דבפרק החובל אמרי' דצערא דגופה לא זכי ליה רחמנא שאני האי צער שבידו לצערה כה"ג דאי בעי מסר לה למנוול ומוכה שחין שנבעלת לו בע"כ ומצטערת. וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפ"ב מנערה הל' י"ד שכתב שלשה דברים של מפתה וארבעה של אונס הרי הן של אב שכל שבח נעורים לו ע"כ ומה"ט פסק נמי שם לקמן דבושת ופגם של אביה היא לעולם אפי' בנערה שנתארסה ונתגרשה ועי' בפרקין דלעיל הלכה ז' בד"ה ויש אדם מ"ש שם:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ae3d0aa58ccf0177de61ef7efea54474b51d42ffb82639b9015e20c9d606eb30