תני אם משנשאת באו עדים וכו'. בבבלי איכא תרי לישני בהא איכא דמתני לה נמי ארישא ואיכא דמתני לה אסיפא דוקא וכבר נתבאר לעיל דדעת הפוסקים כלישנא בתרא:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 2 · הלכה 5 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כך אני אומר אפי' עדיה בקסוסנון תמתין. כדפרישית בלשון. בתמיה וכהאי דאמר בבבלי עדים בצד אסתן ותיאסר והמרדכי בפ"ב פירש להאי דהכא בניחותא דאמר ר"י להמתין עד שיבאו עדים ושאני התם דבשבויה הקלו אבל ממשמעות הסוגיא נראה כמ"ש דהא מייתי סייעתא להא דלעיל מדר"י דאחר שהתירוה לא חיישינן לעדים וכן משמע מהכא דלא מחלק בין שבוי' לא"א דהא אפילו ארישא מתני להא דאם משנשאת באו עדים כדלעיל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ae3d0aa58ccf0177de61ef7efea54474b51d42ffb82639b9015e20c9d606eb30