על דעתיה דר"ש אין השביעית משמטתה. בפרק י' דשביעית תנן האונס והמפתה והמוציא שם רע וכל מעשה ב"ד אין משמטין ובבבלי גיטין דף י"ח קאמר עלה ואם זקפן במלוה ה"ז משמט ומאימתי נזקפין משעת העמדה בדין וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהלכות שמיטה והשתא צ"ל הא דקאמר הכא לרבנן משמטין אחר העמדה בדין קאמר דאז הוו כמלוה ולר"ש כמעשה ב"ד הן ואפי' משעמדה בדין אינו משמט אע"ג דלענין זכיה אין האב זוכה בהן עד שעת הנתינה. והיינו דקאמר עלה בהאי תלמודא שם על המתני' דר"מ היא דאמר במלוה הדבר תלוי כלומר הא דקאמר אין משמט בשלא זקפן במלוה אבל אם זקפן במלוה משמט וכר"מ והיינו רבנן דפליגי על ר"ש הכא ומשעת העמדה בדין משמטין דס"ל כמלוה הן:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 4 · הלכה 2 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ae3d0aa58ccf0177de61ef7efea54474b51d42ffb82639b9015e20c9d606eb30