פוסק לשם כתובה ע"מ לכנוס. כן פירש רב אלפס ז"ל בפרקין ולא כמו י"מ דדוקא במתנה בפירוש ע"מ לכנוס אלא אפילו מן הסת' אמרינן דדעתו לא היה אלא על מנת לכנוס וכן דעת הרמב"ם ז"ל פכ"ג מהל' אישות הלכ' ט"ו:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 6 · הלכה 2 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הפוסק מעות לבתו קטנה. ומיירי שהתנה במעמדה כדמוקי בהאי תלמודא למתני דהפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל בפ' שני דייני גזירות והיינו דקא מתמה הא לגדולה לא אדרבה איפכא מיבעי ליה למימר דהואיל ופסק במעמדה הוי תנאי גדולה תנאי ותנאי קטנה לאו כלום הוא ומשני כופין אותו ליתן גט הואיל וקטנה היא ולאו תנאה הוא אבל גדולה הואיל ובמעמדה התנה הרי הוא כמו שהיא עצמה התנה וכן פירשו התוס' בדף ק"ח להא דקאמר התם בד"א בגדולה כו' ע"ש אבל בתוספתא שם מסיים כופין אותו ליתן שזכין לקטן ואין חבין לו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ae3d0aa58ccf0177de61ef7efea54474b51d42ffb82639b9015e20c9d606eb30