מתניתא בשהיה ביהודה כו'. כן פירשו הרא"ש והמרדכי בשם הר"ם והרשב"ם ז"ל להאי דהכא ומשמע מכאן דהולכין אחר מקום הנשואין ובתוספתא איתא במה דברים אמורים בזמן שהיה מיהודה וארס אשה ביהודה או בן גליל שארס אשה בגליל אבל בן יהודה שאירס אשה בגליל כופין אותה לצאת שע"מ כן נשאה. ומשמע דאין הולכין אחר מקום הנשואין אלא אחר ארץ אשר הוא משם כופין אותה לצאת לארצו ופליגא אהאי תלמודא וע"ש שפירשו להשוות התוספתא עם האי דהכא והרי"ף והרמב"ם ז"ל פסקו כפשיטו' התוספתא:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 13 · הלכה 10 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ae3d0aa58ccf0177de61ef7efea54474b51d42ffb82639b9015e20c9d606eb30