מנין אפילו בא עליה ביאה אחרת. וכן הוא בברייתא דספרי פ' תצא. ובפירקין דלעיל הלכה ט' נפקא ליה מדכתיב נער חסר שבא עליה דרך זכרות וכדפרישית שם ואפשר דהכא אליבא דר"מ קאמר דלא ס"ל התם להך דרשה והלכך איצטריך ליה למילף מהכא ובבבלי מסיק דאינו חייב עד שיבא עליה כדרכה ויוציא עליה שם רע כדרכה:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
פרט לשומרת יבם. יש לפרש הכא בשומרת יבם מן האירוסין והוציא שם רע על נשואי עצמו אחר שכנסה דאי על קידושי אחיו תיפוק ליה דארוסה היא ולקמן ממעט לה מדכתיב ואקרב וכדאמר לעיל אינו חייב עד שיכנוס ויבעול כו'. ובבבלי דף מ"ו קא ממעט ליה אם הוציא שם רע על נשואי אחיו מדכתיב הוה ולא ליבם ולפ"ז אם הוציא שם רע על נשואי עצמו אחר שכנסה מן האירוסין לא ידעינן אלא מהאי דרשה דלקחתי כדדריש הכא והרמב"ם ז"ל בפ"ג מנערה לא כתב כלום מזה כ"א על קידושי אחיו כתב שפטור כסתמא דהבבלי. וכן ארוסה לא ממעט לה בהש"ס דבבלי וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל שלא כתב שם בהלכה י' אלא אינו חייב עד שיבעול כו' וכן לעיל קידש נערה כו' תחת קידושי אחיו כו' וע"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ae3d0aa58ccf0177de61ef7efea54474b51d42ffb82639b9015e20c9d606eb30