אבל אם עשת אפטרופא לאחר מיתת הבעל היורשין משביעין אותה. וכ"כ הרא"ש ז"ל פירושא דמתני' כר' יונה דהכא דהלכה מחבר בעלה קאי אהיכא דפטרה מן השבועה ממנו ומיורשין ואפילו הכי היורשין משביעין אותה על אפיטרופא שמינוה על נכסיהן אבל לא במה שנתעסקה בין מיתה לקבורה לצרכי המת וכתב עוד ובירושלמי מוכיח קצת דאפי' נתעסקה בין מיתה לקבורה בשאר דברים שאינן לצורכי המת אין משביעין אותה דגרסינן ר' יונה ור' יוסי תריהון אמרין וכו' אבל לפום גמרא דידן דמייתי עלה הא דנהרדעי משמע דאיירי דוקא בצרכי המת עכ"ל ואפשר מדקאמרי סתם בנכסים שנשתלטה בהן לאחר מיתת הבעל למד הוא ז"ל לומר כן ואפשר לפרש טעמא דהכא שאם אתה אומר שמשביעין אותה על שארי דברים אף היא לא תמכור לקבורה וכדמסיק טעמיה דבר קפרא שלא תהא מניחתו וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהלכות שותפין הלכה ד' שכתב וכן אם נשאה ונתנה בין מיתה וקבורה אין משביעין על זה שנשתמשת בין מיתה לקבורה שאם אתה אומר שתשבע על זה לא תמכור לקבורה ונמצא המת מתנוול עכ"ל:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 9 · הלכה 6 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ae3d0aa58ccf0177de61ef7efea54474b51d42ffb82639b9015e20c9d606eb30