הדא אמרה נשא אשה בחזקת בתולה וכו'. ובבבלי דף י"ב דמי לה רב אשי דבעלמא לית לה כלל ושאני הכא שהרי כנסה ראשון וכדפירשו התוס' דאדעתא דבעולה נשאה ואע"ג דעדים מעידין שלא נבעלה אינו סומך על זה מאחר שהיו נשואין וסבר דלשבחא אומרים כן וכן הוא מסקנת הפוסקים כנסה בתולה ונמצאת בעולה אין לה כלום ולפ"ז דיוקא דסיפא דהכא נמי איכא למדחי הכי דלא סמך על העדים משום דאלו ודאי בחזקת זונות הן אבל בעלמא לית לה כלום וזה לטעם הנזכר מהתוס' ויש עוד לפרש דהיינו טעמא דאע"פ שעדים מעידין ומאמין להם אינו כלום משום דכשנשאת בטל חינה כדקאמר הכא לעיל ולית לה חיבת בתולה ואין נושאין אותה אלא בדמי בעולה ותו לא איכפת ליה אי בתולה אי בעולה היא דליטעין עליה מקח טעות ולפ"ז יש לחלק בין דיוקא דרישא לדיוקא דסיפא אלא דמסתימת הפוסקים משמע דבעלמא לעולם אין לה כלום:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 1 · הלכה 4 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ae3d0aa58ccf0177de61ef7efea54474b51d42ffb82639b9015e20c9d606eb30