קריאה במקור

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 5 · הלכה 5 · Segment 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
המקדיש את עבדו הוא קודש. בבבלי פ' השולח דף ל"ח פלוגתא היא דאיכא למ"ד התם דיצא לחירות מאי טעמא גופא לא קדיש לדמי לא קאמר דליהוי עם קדוש קאמר והרמב"ם ז"ל בערכין שם הלכה י"ז פסק דגופו קדוש וכסתמא דברייתא דהכא ועיין בכסף משנה שם:
2
ומעשה ידיו הקדש. כדמסיק דעל השאר קאמר אבל יוציא מהן לפרנסתו דבשאין הרב מעלה לו מזונות מיירי וכדמסיק בבבלי גיטין פ"ק דף י"ב מההיא דר' יוחנן לקמן הקוטע יד עבדו כו' דיכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך והתם מפרש להא דקאמר דמתפרנס העבד ממעשה ידיו היינו שהוא לוה ואוכל ועושה פחות פחות משוה פרוטה ופורע דאי לאו הכי הקדש חל על מעשה ידיו ופרוטה קמייתא קדשה לה וכן פ' הרמב"ם בהל' ערכין שם. אבל במאי דקאמר הכא לקמן המקדיש עצמו כולו קדש (כדאיתא פ' החובל) לא פסק כן אלא כהאי דאמר בבבלי פ' השולח שם המקדיש את עצמו עושה ואוכל שלא הקדיש אלא דמיו וכן הוא בתוספתא דערכין שם:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ae3d0aa58ccf0177de61ef7efea54474b51d42ffb82639b9015e20c9d606eb30