קצץ הוא אביד. ובפרק מי שמת הלכה ו' מייתי לה להך עובדא הכי קריבתיה דר"ש בר ווא הוות חששה עינה אתת גבי רבי יוחנן אמר לה קצץ הוא אהין אסייד אין קציץ מן פורניך אין לא קציץ בעליך יהיב ליך. ולמדו מזה הפוסקים לומר דאפילו באשת איש הדין כן דיש חילוק בין רפואה שיש לה קצבה דנתרפא' מכתובת' וכן דעת בעל העיטור הביאו הטור סימן ע"ט אבל הרא"ש והר"ן ז"ל דחו לה דהא דקאמר בעליך יהיב ליך מנכסי בעליך קאמר ודוקא באלמנה הדין כן כדמחלק בבבלי ומייתי עובדא התם באלמנה אבל בא"א אין חילוק ובין יש לה קצבה ובין אין לה לעולם מתרפאת מנכסי בעלה וכן נראה מדעת הרמב"ם ז"ל שם הלכה י"ז שסתם וכתב האשה שחלתה חייב לרפאות אותה עד שתבריא ובפי"ח בדין אלמנה חילק בה בין יש לה קצבה או לא:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 4 · הלכה 10 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ae3d0aa58ccf0177de61ef7efea54474b51d42ffb82639b9015e20c9d606eb30