חכמת שלמה על עירובין · דף 60a

גמ' כולה תנן מכלל דאי כו' אלפים אמה ולעירובו יותר כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה פירא דבי תורא. נ"ב לשון שוחה פי' רש"י לעיל:

בא"ד ובכל שכונה היו מבואות כו'. נ"ב כזה ג ונכתב עוד בצדו מה שפי' רש"י ולא היו מתקנין לחי וקורה משום דעיר של רבים ונעשית של יחיד ה"ה אי הוה של רבים והרי היא של רבים ג"כ לא היו צריכין ללחי וקורה דדי להן בשיור וכל שכונה הוי שיור לחבירתה אלא האי משום כו' דפרש"י לא קאי אלחי וקורה אלא אשיור קאי פי' ומש"ה צריכין שיור משום דהוה של רבים לאפוקי אם היתה של יחיד כו' וכדפירשו התוס' ומה שפרש"י אח"כ שאם לא הוי שיור שאז היה צריך לחי וקורה היינו משום זה מאחר דכל שכונה ושכונה חשובה עיר בפני עצמה מאחר שאינה יכולה לערב עם שכונת חברתה אם כן אין מערבין כולה והיינו מוכרחים לערב מבוי מבוי בפני עצמו כי היכי דליהוי לה שיור וא"כ כל מבוי היה אוסר על מבוי חבירו ע"כ היה צריך לראש כל מבוי לחי וקורה ומה שפירש רש"י לעיל דאפי' לחי וקורה לא מהני היכא שאוסר' אחת על חבירתה דוקא בעיר שהיתה של יחיד כו' אבל בעיר של רבים מועיל אבל היכא שכל שכונה הוי שיור לחבירתה א"כ אין צריכי' המבואות ללחי וקורה דהא כולן רשות א' ודו"ק:

בא"ד בכל עיירות של רבים. נ"ב פי' אותן שצריכין להיות לה שיור כו' ודו"ק: