חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי מעשרות · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 5

צא ולקוט לך כ' תאנים משלי ואני ממלא כריסי משלך הממלא כריסו פטור והאוכל במנין חייב. רבב"ח בעי קומי ר"ז ואין אדם אוכל אחת אחת ברשות הכל ופטור. דקי"ל דלוקח אוכל אחת אחת וכן פועל דנקרא אוכל ברשות כדאיתא בתוספתא מובא בראב"ד ז"ל פ"ה מה' מעשר הל"ג אוכל אפי' שנים שנים ואפילו בלא שיור דאוכל הכל ומשום דבחצר פועל האוכל ברשות אוכל שנים שנים דוקא בששייר כדאיתא בסוף הלכה זו ע"כ נקט דבלא חצר אוכל אפי' הכל. א"ל אין והכא למה הוא חייב א"ל במצרף אי במצרף אפילו הממלא את כריסו יהא חייב ואינו אסור משום חליפין פי' דזהו הכל מדברי רבב"ח. ע"ז אר"ש אין לו חליפין שלא נתכוין האיש הזה אלא להגיס את לבו שיאכל פי' הר"י קורקס ז"ל מובא בכ"מ ז"ל דה"פ דזה שהודה למלא כריסו לחבירו לא הודה לו תמורת העשרים תאינים למלא כריסו דהא מסתבר דמילוי כריסו הוי יותר מכ' תאנים ולא נתכוין רק במתנה וכדי שיגיס את לבו שיאכל ע"כ א"ל אקח עבור זה כ' תאנים אבל באמת נתכוין למתנה לפיכך הממלא כריסו פטור דלא הוי מכר דלא חשיב חליפין וכתב הר"י קורק"ס ז"ל דמסתברא דהלוקט הכ' תאנים הוי מקח שבשביל מילוי כריסו נתן לו אבל משום שהן עדיין במחובר דהא א"ל לקוט ולא באו עדיין לגורן לפיכך אינו חייב אלא במצרף ופירוש שאין לו חליפין הוא קאי רק על הממלא כריסו דהוי גבי' מתנה אבל האוכל במנין הוי מקח ולפיכך במצרף חייב ואחת אחת פטור ושייך הענין הזה לכאן משום דתנינן בסוגיין דידן דמתנה אינה קובעת למעשר: