תני אבל כובר כו' על שאינו כבור. ולא הוי מן החיוב על הפטור משום דאינו כבור נמי הוי לפעמים גמר מלאכה כדמסיק ר"א שכן דרך בע"ב ואפשר להיות בלא כבור וע"כ מסיק לפ"ז כבר ברשות הקדש ופדיו מאחר שהוא יכול לאכול ממנו בלא כך כמו שלא עשה מעשה ברשות הקדש והוא חיייש כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק וע"ז התיב ר"ח מ"ש משילה וקיפה ברשות הקדש דחשיב מעשה ברשות הקדש ותנינן מפורש בברייתא דפטור ע"ז משני א"ר יודן תמן אפשר לו שלא יכבוש ושלא ישלוק בתמי' ברם הכא אפשר לו שלא למרח דאר"א והאלפים וגו' פי' דתפס לישנא דלקמן בפ"ד כדרך הש"ס הזה בכמה וכמה מקומות והכונה דשילה וקיפה הוי מעשה שאי אפשר בלא"ה אבל כבירה הוי מעשה שאפשר בלא כך כדאר"א והאלפים וגו' ונקט לישנא דלקמן דמחלק כמו כן בין שילה וקיפה למירוח ודבר זה מצוי בירושלמי כמה וכמה פעמים:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי מעשרות · פרק 1 · הלכה 4 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f2584c547c0b63e1afa92d3889b5268a9e6eec906952a63887ca9a933a17068a