ומיעט בסרחונו מפני חיבתו. הקשה מהרש"א בחידושי אגדות לפי מה שפירש"י דעל צבור קאי דמשל שאומר אח"כ הוי לגריעותא. ומתוך זה פירש פירוש דחוק הפך רש"י ז"ל ולק"מ דסרחו כלם ומשו"ה לא כתיב פרוכת הקדש ומיהו אכתי חביבותיה גבן ומיעט בסרחונו והא והא איתא וכ"כ הרב עיון יעקב אלא שמה שהוסיף לומר דמשל ראשון מפני שעדיין לא חטאו וכו' לא היה הרב צריך לזה ועוד דשני המשלים בחדא מחתא הוו ובדיבור אחד נאמרו עיין בדברי הרב ודוק:
קריאה במקור
מראית העין על זבחים · דף 41b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Marit HaAyin, Jerusalem 1960
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001139211/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c279daeb383f5d1daefa4962f89578ff509ec4dcf45016c98eb3466ee38da59