בָּעִי רַב חִסְדָּא, הַאי קְרָא הֵיכִי כְּתִיב? (שמות כד, ה) וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת. הנה בודאי כונת רב חסדא בבעיא זו כמו שאמר מר זוטרא דשאל לענין פיסוק טעמים דלשון הֵיכִי כְּתִיב דקאמר משמע 'כן' אך עם כל זה אתא רב אחא לעשות נפקותא אחרת שיוצאה מבעיא זו.
ואנא עבדא נראה לי לעשות נפקותא אחריתי והוא לאחד שכתב בשטר שהוא חייב לפלוני או שכתב בצוואה שיתנו לפלוני מאה לירא'ס ומאה רייא'ל מטבע 'עתמלי' דיש להסתפק אם מה שאמר מטבע עתמלי קאי רק על הרייא'ל ולא קאי על לירא'ס דאז בפי הדין ליראס בסתם יתנו לו מן ליראס הקטנה בערכה דהיינו לירא פרנסא'ווי ולא עתמליי או דלמא מה שאמר מטבע עתמלי קאי גם על לירא'ס ויתנו לו ליראס עתמלי? ועיין בגמרא ראש השנה (ראש השנה י:) סברת רבי מאיר ורבי אליעזר בפסוק וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ (בראשית ח, יג) ויש לעשות מזה נפקותא אחרת ודי בזה.
ואנא עבדא נראה לי לעשות נפקותא אחריתי והוא לאחד שכתב בשטר שהוא חייב לפלוני או שכתב בצוואה שיתנו לפלוני מאה לירא'ס ומאה רייא'ל מטבע 'עתמלי' דיש להסתפק אם מה שאמר מטבע עתמלי קאי רק על הרייא'ל ולא קאי על לירא'ס דאז בפי הדין ליראס בסתם יתנו לו מן ליראס הקטנה בערכה דהיינו לירא פרנסא'ווי ולא עתמליי או דלמא מה שאמר מטבע עתמלי קאי גם על לירא'ס ויתנו לו ליראס עתמלי? ועיין בגמרא ראש השנה (ראש השנה י:) סברת רבי מאיר ורבי אליעזר בפסוק וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ (בראשית ח, יג) ויש לעשות מזה נפקותא אחרת ודי בזה.