לא יבא כו'. עי' מה שכתבתי יבמות שם בד"ה מהו כו' ובד"ה אמר ליה כו':
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אשת אב בכלל כו'. עי' בקונט'. וקשה למה לא ניחוש להפסק בשביל דה"ל דבר שהיה בכלל ונראה דה"ק אשת אב כבר נאמרה בכלל כל העריות דכתיב התם ערות אשת אביך לא תגלה ש"מ דלדרוש סמוכים נכתב שנית והשתא דדרשינן סמוכים באשת אב ה"ל דבר שהיה בכלל ומלמד על כל ח"כ שבניהם ממזרים וכמ"ש בסמוך. וסוף פ' החולץ. כתבתי דמסקנת הש"ס שם אשת אב לא הוי דבר היוצא מן הכלל דפרטא הוא בלאו ע"ש. אבל מסוגיין נראה דדיינינן ליה בדבר היוצא מן הכלל לכן נראה דהתם ה"פ כיון דלא מצינו שנכלל אשת אב עם חייבי לאוין בשום מקום אזלינן בתר הכלל אע"ג דבכל ח"כ איכא לאו מ"מ לא נכללו אלא בכרת. דכתיב ונכרתו. ועי' מה שכתבתי שם בתוספת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d1cd2789033a520d3a7cd979076e65e4f640470a0f15dd121a301ea9e7e0466