עד כדון כר"ע כו' עי' בקונט'. בהרבה מקומות בירושלמי פריך כן. משמע דסובר הש"ס מאן דסובר דברה תורה כלשון בני אדם במקום אחד סובר כן בכל המקומות ובבבלי ברכות פ' אין עומדין ר"י דורש אם ראה תראה ור"ע אומר דברה תורה כלשון בני אדם. וראיתי לתו' ב"מ פ"ב ומנחות פ"ב דף י"ז האריכו בזה ואסיקו הענין בקושיא מדאמר בבבלי נדרים פ"ק הניחא למ"ד דברה תורה כלשון בני אדם כו'. ומן הירושלמי נראה שר"י הוא המ"ד דאית ליה דברה תורה כלשון בני אדם בכל מקום. ונראה הני תנאי ר"י ור"ע כהני תנאי ר"מ ור"י דפליגי אי אמרינן ב' כתובים הבאים כאחד אין מלמדין או בעינן דוקא תלתא. מ"ד ב' אין מלמדין כר"ע מ"ד מלמדין כר"י וכיון שדרך בני אדם לכפול דבר אחד שני פעמים א"כ אין ראיה משני כתובים אבל תלתא ודאי קפידא היא. מיהו קשה א"כ כל מקום ששנה עליו הכתוב לעכב נימא דבעי תלתא זימני ויש לחלק וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 3 · הלכה 9 · Segment 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d1cd2789033a520d3a7cd979076e65e4f640470a0f15dd121a301ea9e7e0466