ושלש מאות לחייב שהוא פטור. משמע מקצת חיוב ומקצת פטור אית ביה ונראה דקאי אהנך דאית בהו מלקות ולא מיתה וה"ק לחייב מלקות שהוא פטור ממיתה ונכללים בזה הנך דפטור אבל אסור דאי ס"ד אפטור אבל אסור מדרבנן לחוד קאי לא ה"ל למיתני לשון לחייב דאע"ג דיש בהן מכת מרדות לא שייך בהן לשון חייב. וכל זה ראיה למ"ש לעיל בסוגייו בתוס' בד"ה המכשף כו':
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 7 · הלכה 13 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הדרן עלך פרק ארבע מיתות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d1cd2789033a520d3a7cd979076e65e4f640470a0f15dd121a301ea9e7e0466