שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 7 · הלכה 10 · Segment 8

מפני שנכללו כולם בלאו אחד. בסוגיין פירש"י שהלאוין מחלקין לחטאת דכתיב אשר לא תעשנה דהיינו דברים שהו בל"ת וסמיך ליה או הודע אליו חטאתו אלאוין קיימי כו' ולא נקט הואיל ושניהם בכרת אחד נאמרו משום דחלוק חטאות אינו תלוי בחילוק כריתות דהא מפטם וסך בכרת אחד נאמרו אפ"ה חייב עליהן שתים הואיל ובשני לאוין נאמרו ע"ש. משמע אפי' נאמרו בשני כריתות אין בהם אלא חטאת אחת והא ודאי ליתא דמהא דכתיב אשר לא תעשינה כו' ליכא למשמע מיניה פטורא אלא דבעינן שיהא בלא תעשה לאפוקי פסח ומילה אבל שיהא חלוק בלאו לא נשמע מיניה כלל. ותדע דצריכין אחותו יתירא לחייב אמפטם וסך שתים אף שחלוקין בחטאות כמפורש ריש פ"ג דמכות וכ"כ רש"י לעיל דף נ"ד ע"א ע"ש וצ"ע:

שהוא בלא תעשה כו'. כתב תו' כריתות דף ג' ע"ב בד"ה הואיל ואין בה מעשה תימא לעיל אמר תנא ג' כריתות לסיומינהו לכריתות אלמא אע"ג דלית בהו חיוב חטאת ה"נ ליתני ידעוני דכרת מיהו אית ביה ע"כ. ואין לומר לכך לא תניי ליה דלא נטעי לומר דחייבין עליו חטאת הל"ל חוץ מן הידעוני שאין בו מעשה כדתנן חוץ מן המטמא מקדש כו'. וניחא בזה דלא קשיא להו לר' יוחנן דאמר לפי שנכללו בלאו אחד ליתני ידעוני לסיומינהו לכריתות דהא לא מצי למיתני חוץ שהרי חייבין עליו חטאת. לפ"ז י"ל קושית תו' דרב דמשני לסיומינהו לכריתות ליה ליה דריש לקיש וס"ל כר' יוחנן ור"ל מוקי למיתני' דכריתות כר' יוחנן דאתיא כר' ישמעאל ובמגדף ס"ל כר"ע: