שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 7 · הלכה 6 · Segment 5

דר"י דריש ערות אשת אביך בזכר הכתוב מדבר. נראה דהבבלי פליג דגרסינן בכריתות דף ג' תנא במאי קחשיב אי בגברי דל האשה הנרבעת כו' א"ר לעולם תנא גברי קחשיב ותני הכי הבא על הזכור והביא זכור עליו ור' ישמעאל היא דאמר חייב שנים ע"כ. ולפום סוגיין קשיא א"כ דאתיא כר' ישמעאל ליתני ל"ז הבא על אביו דליכא לשנויי כל שם זכר אחד דא"כ למה קחשיב הבא על הזכור והביא זכור עליו לשנים. והא דכתבו תו' שם בד"ה לסימינהו לכריתות תימא א"כ ליחשוב נמי הביא זכור עליו והביא בהמה עליו ע"כ. איכא לתרוצי קסבר ר"א כל שם זכר אחד הוא וכל שם בהמה אחד. והא דנקט אשה הנרבעת כיון דתרי גופא נינהו קחשיב להו בתרתי. אך קשה להבבלי מאי דוחקא דר' יוחנן למוקמי מתני' כר' ישמעאל לוקמי כרבנן דר' יהודה דסברי ערות אביך ממש הכתוב מדבר וחייב עציו שתים ולדידיה לא אמרינן שם זכר אחד וי"ל א"כ קשה ה"ל למיתני ל"ז כריתות דהא איכא נמי הבא על אחי אביו דחייב נמי שתים כמפורש בבבלי דף נ"ד. ועמ"ש לקמן בד"ה ערות אביך וערות כו':

זו אמו שהיא אשת אביו. וא"ת קרא ל"ל השתא אשת האב לחוד חייב אשת אביו שהיא אמו לא כ"ש וכ"ת אין. עונשין מן הדין הא לאו ק"ו בעי דאטו משום שהיא אמו מיגרע גרעה ועיין תו' דף נ"ג בד"ה השתא כו' וי"ל למאי דמרבינן אמו שאינה אשת אביו מאמך היא אצטרך נמי ערות אמך להקישא ללמוד מיניה עונש לאמו שאינה אשת אביו אך קשה א"כ הל"ל זו אמו שאינה אשת אביו לכך נראה סובר הירושלמי מ"מ לא שמעינן אמו שהיא אשת אב אלא בק"ו ובכה"ג אמרינן מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא ודוחק:

פתר לה לאחר מיתה. וקשה כיון דעל אמו שאינה אשת אביו. חייב מאמך היא מהיכי תיתי לן לומר דאינו חייב עליה לאחר מיתת האב דצריך קרא לרבויי וע"ק לר' ישמעאל ערות אביך היא ל"ל וא"ל מיבעי ליה לאזהרה לאשת אביו לאחר מיתה כיון דכבר שמעינן מערות אמך היא אזהרה לאחר מיתה ממילא ידעינן נמי דחייב אאשת אב לאחר מיתה. וכן משמע בבבלי דל"צ קרא לאמו לאחר מיתה דילפינן מאשת אב מיהו אין מזה ראיה די"ל סובר הבבלי לאמו אחר מיתה ל"צ קרא כמ"ש בתחלת דברי וכן מוכח ממ"ש רש"י דף. נ"ד ע"א דאיצטרך אשת בנך היא לחייב עליה לאחר מיתה. ולא יליף ליה מאשת אב. ותו' כתבו שם עונש כלתו לאחר מיתה ילפינן בגז"ש דדמיהם בם מאשת אב ע"ש. וקשה א"כ אזהרה נמי ניליף מהך גז"ש ודוחק לומר דאתיא כמ"ד עונשין מן הדין ואין מזהירין מן הדין די"ל בגז"ש לכ"ע עונשין ונראה דמיהם בם בעונש הוא דכתיב ואין למולף מיניה אזהרה גם לר"ע בסמוך דמוקי קרא ערות אביך היא לאחר מיתה צ"ל דסובר אמו שאינה אשת אביו ל"צ קרא לרבות לאחר מיתה:

ערות אביך היא כו'. וקשה לר"ע ערות אביך דרישא ל"ל וי"ל פשיטא ליה להך לישנא דאיצטרך לעונש לאחר מיתה כדמסיק בסמוך לאידך לישנא:

ערות אביך וערות אמך מה אביך כו'. בבבלי דף נ"ד גרסינן עונש מנין נאמר כאן ערות אביך לא תגלה ונאמר להלן ערות אביו גלה מה באזהרה עשה הכתוב אמו שאינו אשת אביו כו'. ונראה שגם בסוגיין צריכין להגיה כך דקאמר בסמוך הדא אמרה למידין מגז"ש אפילו מופנה מצד אחד. ש"מ דבגז"ש הוא דן אבל לא בהיקש. ורש"י כ' בפסוק ערות אביך זו אשת אביך או אינו אלא כמשמעו נאמר כאן ערות אביך ונאמר להלן ערות אביו גלה מה להלן אשת אביו אף כאן אשת אביו. וכ"ה בבבלי (סנהדרין דף נ"ד) אליבא דר"י. וכ' הרא"ם ותימה למה לא הביאו גז"ש אביך אביך מקרא ערות אביך היא דסמוך ליה דאיירי באזהרה כמוהו ומה להלן באשת אב כו' ומייתי ערות אביו גלה דאיירי בעונש ע"ש. ודברי הנחלת יעקב בזה אינן מבוררין. הנה בת"כ שלפני כך הגירסא כמ"ש הרא"ם אזהרה יליף מגז"ש אביך אביך ועונש מגז"ש אביך ואביו. וצ"ל דערות ערות יליף בגז"ש דאי מאביך קשיא מנ"ל למילף מיניה אביו דהא קיי"ל היכא דאיכא דדמי ליה מדדמי ליה ילפינן ודלא דמי ליה לא ילפינן כלל דדוחק לומר דתרי גז"ש אית ליה דא"כ צריכים תרי קראי למופנה ואנו אין לנו אלא חד קרא והבבלי סובר אביך יליף בגז"ש וצ"ל שכך קיבל ר"י דילפינן אביך מאביו. ומהרש"א כתב קושית הרא"ם ליתא ערות אביו גלה מופנה לגז"ש אבל ערות אביך היא אינו מופנה דאיצטרך למעט אשת איש ועוד אי ערות אביך היא גז"ש מיעוטא דהיא למאי אתיא ע"כ. לא ידעתי מאי קאמר ודאי מצינו למימר לר' יהודה ערות אביך היא מופנה לגז"ש וערות אביו גלה לעונש לאשת אביו לאחר מיתה ואזהרה ילפינן בגז"ש מה התם לא ענש אא"כ הזהיר ה"נ כן דהא לגירסת הש"ס צ"ל כן בהיפך כמפורש בבבלי שם. והא דקאמר א"כ מיעוטא דהיא למאי אתא ע"כ תימא הא ודאי מיתורא דהיא איכא למעוטי דאינו חייב אלא אאשת אב וערות אביך מופנה לגז"ש. והא דפירש"י כר' יהודה ודלא כרבנן כתב הרא"ם מפני שדבריו קרובים לפשט יותר ע"ש. ולפום ריהטא י"ל קסבר רש"י לית הלכתא כרבנן מדלא קמשני ר' יוחנן ריש כריתות דף ג' מתני' רבנן אך כבר כתבתי לעיל בתוס' בד"ה דר"י כו' דאם כן קשיא ליתני ל"ז. ומהך סוגיא גופא איכא למידק איפכא מדלא מוקי מתני' כר' יהודה דקסבר ערות אביך היינו אשת אביך א"כ לא חייב זכר שתים אלא אחי אביו אבל אביו לא א"כ אינן אלא ל"ו אך גם זו אינו מוכרחת די"ל קסבר ר' יוחנן אף לר' יהודה חייב שתים מק"ו ועונשין מן הדין כמפורש בבבלי בסוגיין ועוד הא מוקי לה כר' ישמעאל כמפורש שם אע"ג דלית הלכתא כוותיה: