שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 4 · הלכה 9 · Segment 5

ללמדך שאף מפלת רשעים כו'. בבבלי מגילה פ"ק גרסינן ריב"ל פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא והיה כאשר שש כו' אבל אחרים משיש. פירש"י אחרים משיש כשנתחייבו כלייה בימי המן אויביהם שמחו להם ע"כ. ותימה מאי קמ"ל בלאו קרא ובלא דרשא ידעינן שכן היה. והמהרש"א בפרקין בח"א כתב שירה דקאמר הכא היינו הלל וכן הא דיאמרו בערכין אמרו מה"ש להקב"ה מפני מה אין ישראל אומרים שירה בר"ה ויה"כ היינו הלל וקשה לפמ"ש תו' שם דמה"ש אומרים שירה בר"ה ויה"כ מדשואלין למה אין ישראל אומרים שירה ואין שואלין על עצמן כו' ע"ש א"כ ז' של פסח שאף מה"ש אינן אומרים שירה כ"ש שאין ישראל אומרים הלל א"כ ל"ל לומר התם למה אין אומרים בז' של פסח הלל דאין פסח חלוק בקרבנותיו וי"ל בר"ה שספרי החיים והמתים מונחים לפניו אין ישראל אומרים הלל מאימת הדין אבל המלאכים אומרים ובז' של פסח הוא בהיפך המלאכים אין אומרים הלל לפניו מפני שמעשה ידיו טבעו בים כו'. וישראל אומרים הלל לעצמן דאחרים משיש לכך צ"ל הטעם משום דאינו חלוק בקרבנותיו ע"כ. ותימא הא בנפילת הרשעים גם ישראל אין אומרים שירה כמוש מצינו בצאתם לפני החלוץ לא אמרו כי טוב לפי שאין שמחה לפניו א"כ אף בז' של פסח אין לישראל לומר הלל שנאמר בו כי טוב. וא"ל אפשר לומר הלל ולדלג כי טוב דא"כ קשה מאי משני רבא ערכין דף [י' ע"ב] אהא דפריך הש"ס פורים נמי נימא הלל ומשני היכא נימא הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש והא אכתי עבדי אחשורוש אנן. ולא פריך נדלג הנך שתי תיבות עבדי ה' ונימר השאר אלא ודאי כל שאי אפשר לומר הלל כתיקונו בלי שום שינוי אין אומרים אותו. ועיקר קושייתו תימא דבערכין פריך מ"ש בחג אמרינן הלל בכל התשעה ימים ובפסח אין אומרים אלא בשני ימים הראשונים. הרי דעל כל ימי הפסח קשיא ליה. נמצא דלא סגי ליה בהך שינוייא ומוכרח לשנויי לפי שאינן חלוק בקרבנותיהן ואפשר סובר הרב אי ס"ד בשביעי אין אומרים הלל לפי שמעשה ידיו טבעו בים תו לא קשיא אשאר ימים דכ"ש הוא שלא לומר בהן הלל. כמ"ש הט"ז א"ח סי' ת"צ בשביעי א"א הלל לפי שמעשה ידיו טבעו בים וכיון דבז' א"א גם בשאר ימים אין אומרים שלא יהיו עדיפים מי"ט האחרון ע"כ. אך כל זה תימא הרי הש"ס מיאן בסברא זו וצ"ע. ממה שכתבנו נתבאר לן דריב"ח פתח בהך דרשא בפוריא לבאר להם טעם פלוגתן דישראל ומרדכי. שמרדכי אמר לעשות פורים י"ט וישראל לא אבו שומע בזה דאחרי שהיו בו מפלתן של רשעים לא מיקרי טוב כדמוכח מדכתיב בצאת לפני החלוץ כו' א"כ אין כאן י"ט. אך קשה א"כ ז' של פסח למה מיקרי י"ט ע"כ לומר כיון שישראל ניצולו בו מיקרי טוב א"כ פורים נמי וי"ל בשלמא בז' של פסח לישראל היתה טובה שלימה משא"כ בפורים לא היתה גאולה שלימה וכמ"ש לעיל א"כ אין כאן טוב משני הצדדים. ודעת מרדכי כסברת המהרש"א כיון דמשיש אחרים אינהו יכולין לומר כי טוב אמפלתן של רשעים. ולא קשיא ליה מקרא דבצאת וגו' דמקרא זה עדיין לא נכתב בימי מרדכי דעזרא הוא דכתב ספר דברי הימים. ובדרושי הארכתי ע"ש:

הדרן עלך פרק אחד דיני ממונות