בשאמר לו יאמר לי אביך ואין לי עמך עסק. כתב הנ"י בשם הרא"ה הא דאמרינן במחול לך לד"ה א"י לחזור לאו דא"ל בהדיא מחול לך דא"כ פשיטא דמהני מדין מחילה גמורה דהא לא בעינן קנין וכיון דלאחר ג"ד מחלוקות הא זכה אותו והויא מחילה גמורה והיכי ס"ד דר"מ סבר יכול לחזור אלא ודאי הכא כגון דא"נ תובע לנתבע הרי עלי לעשות בתביעה זו כל מה שיאמרו אבא ואביך הן לפטור הן לחיוב ואין בלשון הזה לשון מחילה ע"כ. ותימא הא מפורש כאן אפילו באומר אין לי עסק עמך נמי פליג ר"מ. ואין לי עסק עמך הוי לשון מחילה והא דתני' בבבלי פ' הכותב דף פ"ג האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה לא אמר כלום. דוקא בשדה שלו הוא דלא מהני אבל האומר כן על חובו שביד חבירו הוה לשון טוב וכמ"ש תו' שם בד"ה ואין כו' ע"ש ולא ידעתי מה קשיא ליה למה לא יחזור הא מיהת תלי המחילה בתנאי שיאמר אבא ואביך וכיון דאמירה זו לית בה מששא לר"מ אף המחילה אינה כלום וכדאמר ריב"ח לא מצינו עדות יוצא מפי קרוב:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 3 · הלכה 4 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d1cd2789033a520d3a7cd979076e65e4f640470a0f15dd121a301ea9e7e0466