בא דוד ונשתטח לפניהם. עי' בקונט' כתב הי"מ ותימא וכי בידם היה הדבר מפני פיוסו ימנעו מלמנותו ע"כ ונראה רמז רמז להם דוד שאין למנות שלמה שיש בזה קצת פגם לכבודו וממילא ידעו שטעו דגרסינן בבבלי שבת פ' במה בהמה ארשב"ג א"ר יונתן כל האומר שלמה חטא אינו אלא טועה שנאמר ולא היה לבו שלם כלבב דוד אביו כלבב דוד אביו הוא דלא הוה אבל מיחטא לא חטא. הרי אם אמרינן שלמה חטא צ"ל כלבב דוד אביו היינו (דלא חטא דוד) [דחטא כדוד] ולא היתה מעלה יתירה לדוד. נמצא ע"י שנשתטח לפניהם הבינו לפרש הקרא כדמפרש ליה ר' יהונתן ולא מינו לשלמה ולא מפני פיוסו דדוד:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 10 · הלכה 2 · Segment 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d1cd2789033a520d3a7cd979076e65e4f640470a0f15dd121a301ea9e7e0466