שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 3 · הלכה 2 · Segment 2

אפילו בדיני תורה כו'. בבבלי גרסי' ר"פ אמר אפילו תימא מומחין כגון בי דינא דר"ה ור"ח. פירש"י דתרווייהו בחד מקום. וכתב תו' ול"נ דהא ר"ח לא אורי קמי ר"ה אפילו ביעא בכותחא ונראה שהיו סמוכים לו חוץ לשלשה פרסאות ע"כ. וקשה בסמוך משמע שאם הריחוק יותר משני מילין אינו יכול להטריח לבעל דינו שילך לב"ד הגדול. ונראה שרש"י סובר דכפרי שהיה שם בי דינא דר"ח היה סמוך לפומבדיתא ששם בי דינא דרב הונא ובחד מקום לאו דוקא אלא סמוך הרבה. ותוס' לשיטתם בעירובין דף ס"ב שכתבי שם בד"ה ר"ת כו' והא דאמרינן בפניו אסור וחייב מיתה כל תוך שלש פרסאות חשוב בבניו כדמשמע באותו תלמיד שהורה לפני ר"א דאם היה תוך שלש פרסאות בדין היה חייב מיתה ומסתמא נמי לא בפניו ממש היה וכן בני אהרן מסתמא לא בפני משה ממש הורו ועיקר שיעור דשלש פרסאות כנגד מחנה ישראל מבני אהרן גמרינן לה והתם חייבי מיתה היו ע"כ. ודבריהם תמוהים לי דמאי ראיה מתלמיד שהורה לפני ר"א דהש"ס פריך מדאמר ר"י שמעשה היה שתלמיד היה רחוק שלש פרסאות וקשיא לרבא וה"ה אלו אמר ר"י שהיה שלא בפני ר"א נמי קשיא מיניה לרבא. ומ"ש ומסתמא נמי לא בפניו ממש היה. לא ידעתי מנ"ל אדרבא לשון הברייתא משמע בפניו ממש היה ואשתו היתה יושבת אצלו ואמר לה שלא יוציא זה שנתו. גם רש"י כתב בד"ה בפניו היה כו' ומיהו כי אורי קמיה אורי. ומ"ש וכן בני אהרן כו'. וקשה קרא משמע שהיה בפני משה שהרי כולם בו ביום באהל מועד היו והאש הביאו בצאת משה עם אהרן מעשיית קטרת הפנימה מסתמא שאל להם משה מדוע ככה אתם עושים והשיבו דרשתם. ומ"ש עיקר שיעור דשלש פרסאות מבני אהרן גמרינן כו'. לא כן כתב רש"י פ"ק דמכלתין דף ה' דכתיב והיה כל מבקש כו' ילפינן ע"ש. הלכך נראה דסובר רש"י בפניו ממש ותלמיד מובהק חייב מיתה. שלא בפניו במדינה אחת ותוך שלש פרסאות אסור ואין בו מיתה. ואם נטל רשות מותר חוץ לשלש פרסאות או מדינה אחרת אפילו תוך שלש פרסאות מותר אפילו בלא נטילת רשות והיינו דדייק רש"י בעירובין דף ס"ב ושניהם בבבל. ותלמיד חבר אפילו בפניו ממש אין בו מיתה וע"י נטילת רשות מותר ושלח בפניו אפילו בלא רשות היוצא מכל האמור כמה הוא סמוך לענין אם אחד אומר נלך לפני ב"ד הגדול דוקא שני מילין אבל יותר מזה אין להטריחו ודוקא לילך לב"ד הגדול אבל לב"ד הקטן לא. ודברי הסמ"ג שמביא הטור צ"ע דסוגיית גמרא והבבלי לא משמע כן ולחנם תמה הב"י על הטור דודאי ראיית הסמ"ג משמע היפך מסברתו והירושל' מפרש דלא כוותיה דהא אמר אם שניהם בטבריא שומעין לזה שאמר בב"ד הגדול וצ"ע: