תני בראשונה היו כו'. הרא"ש מייתי לה בפ"ק דמ"ק. נראה דסובר דעל כל המתים קאי. אבל סדר הש"ס כאן נראה דקאי אהרוגי ב"ד והא דקאמר ולמחר שמח שנינוחו אבותיו מן הדין משמע כן דבסתם מתים שמחה זו מה עושה ואי משום חיבוט הקבר הא פעמים שנתעכל הבשר כמה שנים קודם ליקוט העצמות א"כ כבר נפטרו זמן רב. ולפמ"ש ניחא דעכשיו ניצול מעונש חטאו. ולשון ולא עוד הכי משמע. אך מהא דאמר ראב"צ כך אמר לו אבא מתחלה קברוני בבקעה ואחר כך לקוט עצמותי ותנם בארזים משמע שכל אדם אפילו אינן הרוגי ב"ד היו עושין כן:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 6 · הלכה 10 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d1cd2789033a520d3a7cd979076e65e4f640470a0f15dd121a301ea9e7e0466