שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 1 · הלכה 4 · Segment 3

מופלא שלהן כו'. וכתב הרמב"ם פ"ק מהל' ממרים כשהיה ב"ד הגדול קיים לא היה מחלוקות בישראל אלא כל דין שנולד ספק לאחד שואל מב"ד שבעירו אם ידעו אומרים לו ואם לאו הרי השואל עם אותו ב"ד או שלוחיו עולין לירושלים כו'. וכתב הלח"מ וקשה מאין יצא לו שהב"ד אי שלוחם הלכו עמו דלמא השואלים לבדן הלכו וכו' ע"ש שהאריך. ול"נ שיצא לו מסוגיין דאמרינן הוא ומופלא שלהן באין ושואלין. והא דהשמיט הבבלי פרק הנחנקין ומופלא שלהן היינו הטעם דברייתא דהכא אתיא כר' יהודא דאמר לכל ב"ד היה להן מופלא וכ"כ תו' דף ט"ז לכך תני בבבלי סתם ואם לאו באין לזה שסמוך לעירו בלשון רבים לומר דאחד מב"ד שבעירו הלכו עמו. ומדלא פירש דבעינן אחד מב"ד ש"מ שסוברים דאפילו באחד משלוחן סגי ודייק ליה כיון דגם המופלא לא היה אחד מב"ד לר"י כמ"ש תו' שם. וזה ברור. אך מ"ש הרמב"ם כשהיה ב"ד הגדול קיים לא היה מחלוקות כו'. קשה דבימי תלמידי שמאי והלל עדיין ב"ד הגדול קיים ואפ"ה היה מחלוקות וצריך טעם למה שינה לשון הברייתא ומ"ש תו' שם ובכל ב"ד היה מופלא כדאמר גבי זקן ממרא הוא ומופלא שבב"ד ע"כ. תימא לא נמצא דבר זה בבבלי ולא בירושלמי ותוספתא גבי זקן ממרא:

ובשבתות וביו"ט היו יושבין בבית המדרש שבהר הבית. כ"פ הרמב"ם פ"ג מה"ס ותמהו כ"מ והלח"מ דבבבלי פ' הנחנקין (דף פ"ח) גרסינן בבה"מ שבחיל ע"ש בלח"מ שדחק הרבה בזה. ול"נ שסמך אמתני' דפ"ב דתענית דתנן התם וכשבא הדבר לפני חכמים אמרו לא היינו נוהגין אלא בשער המזרח ובהר הבית ופירש"י כלומר כשמתפללין בהר הבית נכנסין דרך שער המזרח. הרי דבה"כ היה בהר הבית ומסתמא התפללו במקום בית המדרש כדאמרינן בבבלי ברכות מ"ק אוהב ה' (כל) שערי ציון המצויינים בהלכה (ובתפלה) ע"ש: