שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 1

ארבע מיתות. סקילה כו'. עיין בקונטרס וכ"פ רש"י והר"ב. וכתב התוי"ט ויש לתמוה דלא נקטי המשנה דלעיל מההיא שני חייבי מיתות ב"ד שנתערבו נידונין בקלה כו' ע"ש. ותימא טפי ה"ל להקשות כן אסוגית בבלי דף נ' ע"ב דקאמר נ"מ למי שנתחייב שני מיתות כו' והוא כפירש"י והר"ב. וי"ל בגמרא קאמר נ"מ אהא דאר"י דפליגי בארוסה בת כהן שזינתה ע"כ לומר נ"מ למי שנתחייב שני מיתות דלשנים שנתערבו שנידון בחמורה ליכא למימר דא"כ קשיא ל"ל הא דר"י הא משנה מפורשת היא פרק הנשרפין אבל פלוגתייהו דר"י ור"ש במתני' איכא לאוקמי דנ"מ בשנים שנתערבו. וא"ת מאי קמ"ל ר"י הא נמי מתני' היא פרק הנשרפין מי שנתחייב שני מיתות נידון בחמורה וי"ל קמ"ל רבנן דהכא לית להו דר' יוסי דפליג לקמן ואמר נידון בזיקה הראשונה הבאה עליו דלדבריו ארוסה בת ישראל שזינתה מאביה בשרפה שהיא זיקה הראשונה ולרבנן בסקילה. והמהרש"א כתב דף נ' ע"ב נראה במתני' איכא נ"מ לשנים שנתחייבו שני מיתות ור"י דנקט פלוגתייהו בשתי מיתות בחד גופא קאמר נ"מ לנתחייב שתי מיתות ע"ש. ותימא שלא ראה דרש"י לא פירש כי במתני' ועוד לר"י אף אי הוה נקט סתמא נמי צ"ל כן דאל"כ מאי קמ"ל מתני' היא וכמ"ש. ונ"נ טעמא דרש"י דליכא למימר נ"מ לחייבי מיתות שנתערבו דמפורש לקמן במתני' דפליגי ביה ר"ש ורבנן לכך קאמר משנה יתירא קמ"ל דמודי ר"ש ורבין מי שנתחייב שתי מיתות שנידון בחמורה ור' יוחנן קמ"ל דפליגי רבנן אר' יוסי ולא דיינינן ליה בזיקה הראשונה דממתני' ליכא למשמע דאיכא לאוקמי בשבאו שניהן כאחת: