על ג' הודו לו. וא"ת מה הודאה צריך לאלו שלשה וי"ל הא דגירר עצמות אביו כו' סד"א אע"ג דרשע היה אין לנהוג בזיון במלכות כאשר אמר יהוא קברוה כי בת מלך היא כ"ש אחז שהיה מלך ישראל והודו לו שהיה צורך לדבר כדי שיאמינו שדעתו שלם עם ה' כי היו מסופקים בדבר באמרם אתמול עבד אביו אלהים אחרים ועכשיו בא בנו לעקרה. ובנחש הנחשת י"ל לפי שנעשה ע"פ הדיבור אסור לבערו והודו לו שאין כאן איסור ועי' תו' חולין דף ז' ובח"א נראה דאשתמיטתיה ליה דברי תו' אלו. וגנז טבלה של רפואות לפירש"י שהיו רפואות ממש וגנזם שישימו בטחונם בה' ניחא ולפי' הרמב"ם כמ"ש בקונט' נמי סד"א כיון שהוא קצת מחכמת הטבע כמ"ש הרמב"ם שם מותר לעשותה קמ"ל דאסור:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 28
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
סתם מי גיחון העליון כו'. עי' בקונט' וכן פירש"י. ותימא האי קרא למה יבואו וגו' לא כתיב בסתימת מי גיחון אלא כאשר סתם המעינות ונחל שוטף וזה היה קודם שנאמר לו וגנותי על העיר הזאת כמפורש בד"ה וזה היה בעצת השרים אבל סתימת מי גיחון היה אח"כ לחזק העיר ולא ידעתי מאי איסור היה בדבר הלא גם יהושע עשה בתחבולות מלחמה אף שכבר הובטחה לו כבישת הארץ. גם צריך טעם למה הקדים המאוחר בסדר ג' שלא הודו לו שמתחלה עיבר ניסן בניסן ואח"כ קיבץ דלתות ההיכל ואח"כ סתם מי גיחון. ובנדרים קחשיב תחלה קיצץ כו' ואח"כ סתם כו' וכ"ה בבבלי אבל גם שם קחשיב עיבר ניסן בניסן בסוף:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d1cd2789033a520d3a7cd979076e65e4f640470a0f15dd121a301ea9e7e0466