ונאמר להלן בזדון דברו הנביא. בבבלי גרסינן ולא את נביא השקר מנה"מ אריב"ח אתיא הזדה הזדה מזקן ממרא. ופירש רש"י בנביא השקר כתיב אך הנביא אשר יזיד ובזקן ממרא כתיב והאיש אשר יעשה בזדון ע"כ. ותימא ודאי היכא דאיכא דדמי. ליה מדדמי ליה ילפינן א"כ טפי אית לן למילף זדון זדון כמפורש בסוגיין. וא"ל ניחא ליה למימר הך קרא דתרווייהו בקטלא כתיבי דהא מפרש בתר הכי בגז"ש דבר דבר דכתיב בנביא אשר יזיד לדבר דבר ובזקן ממרא כתיב ועשית ע"פ הדבר אע"ג דהאי קרא בקטלא כתיב ודבר דזקן ממרא לא כתיב בקטלא. ובהוריות יליף מקרא כי יפלא ממך דבר ניחא דבעי ליליף דבר דבר אבל לרש"י ' קשיין תרווייהו:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 1 · הלכה 3 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d1cd2789033a520d3a7cd979076e65e4f640470a0f15dd121a301ea9e7e0466