בפרש"י בד"ה מטמא טומאה חמורה ואנן תנן כו' אין צריך הכשר עכ"ל בהנהו פירכות דלעיל גבי כיפת שאור ותקרובת ע"ז וחיבורי אוכלין מתפרש ליה בפשיטות כיון דמתחילה אוכלין הוי לא הוה סופן לטמא טומאה חמורה כמו בזרעים אבל הכא בחלב זה דמעולם לא היה אוכל אלא שהיה בו טומאה חמורה נבילה אגב כוליא לא שייך למיפרך ביה אלא דאם כן אין צריך הכשר וכה"ג פריך לעיל ל"ל הכשר הרי כו' וק"ל:
קריאה במקור
חדושי הלכות על חולין · דף 129a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תוס' בד"ה למה לי הכשר כו' תימה אמאי לא פריך למה ליה לאוקמי כרבי מאיר כו' עכ"ל במאי דמשני מעשה עץ שימש נראה דמיתרצא נמי הך פירכא דלא קאמרינן התם בפ' בא סימן דבטומאה חמורה אגב אביו לא בעי הכשר מים והכשר שרץ אלא בכגון נבילת עוף טהור ואם עיקר תמיהתם לדברי המקשה לא ידענא למה לא נפרש דקושטא הוא דהכי פריך למה ליה הכשר דלא מתוקמא אלא כרבי מאיר ובהכשר הא אתיא שפיר ככולי עלמא בלא הכשר דהרי מטמא טומאה חמורה אגב אביו ודו"ק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7135d4b0adbf293f2a928fce71a161cb22164a5b920fe6b97869f8362091ee72