חדושי הלכות על חולין · דף 62a

תד"ה מפני שיש להן זפק כו' דומיא דבא בסימן אחד דכולה שמעתתא דמשמע דברור לנו כו' דאי מספקא לן א"כ הוי ספק עורב כו' עכ"ל דאין דבריהם מבוררים דלמאי דמפרשי התוס' לקמן דאותו סימן א' היינו אינו דורס א"נ דמספקא לן בשאר הסימנים ליכא לספוקי בעורב לפי' ריב"ם דעורב הוא דורס ואף שאין שם קושיא לפי' ריב"ם לפירושו הכא הא איכא לפרושי הכי מכח קושיא דהכא והקשו לפירושו ועוד דאם נפרש דברור לנו בא' סימן שאין לו אלא ההוא סימן בלבד משאר א"כ ידענו בו שהוא דורס וכל הדורס טמא ואם רצונם דברור לנו שאין לו אלא סימן א' ושנים האחרים לית ביה בודאי ולא בדקנו אם הוא דורס אם לאו אם כן הוי שפיר ממש דומיא דבשני סימנים טהור כמו שפי' לפי' ריב"ם וצ"ע:

בא"ד ומדרסי נמי לא דרסו מדאכלי ליה כו' משכחת להו כולהו סימני טהרה בעורב ומינו ונראה לפרש כו' עכ"ל אכתי לא יתיישב מדאכלי ליה לא דרסי ומשכחת לר"א דסימן החדש דהיינו אינו דורס לפריב"ם איתיה במין עורב ואנן אסיקנא דלא משכחת ליה אלא או בפרס או בעזניה ואפשר שלא חשו התוספות לתרץ משום דאיכא למימר דר"א סובר שאנשי גליל טעו והוו סברי דלא דריס וקושטא הוא דדריס כיון שהוא מין עורב וכה"ג איתא לקמן בתרנגולתא דאגמא כפי' התוספות ע"כ וק"ל:

בד"ה והוא דלא דרס כו' ועוד דמשמע דאי הוה פרס ועזניה שכיחי בישוב הוה מספקא כו' עכ"ל לכאורה מאי קושיא דמה"ט דלא שכיחי פרס ועזניה מחזקינן ליה באינו דורס אבל אי הוה שכיחי בישוב לא הוה מחזקינן ליה אלא בדורס שהוא פרס או עזניה וכן צ"ל לפי' ר"ח שכתבו התוס' לקמן דהכא בסימן א' הוא סימן החדש קורקבן נקלף שפירש והוא דלא דריס דמחזקינן ליה באינו דורס כיון דפרס ועזניה לא שכיחי ואפשר דלשון רש"י הכי משמע להו מדחזינן ליה סימן א' של טהרה מחזקינן בהו דאינו דורס אפי' הוא פרס ועזניה שכיחי בישוב ודו"ק: