אף כאן לא ידחו עיירות ממקומן ש"ה דלא אפשר. יש להק' מכדי קרא לא כמר דייקי ולא כמר דייקי מ"ט דמר דלא אמר כמר וי"ל דפליגי בפלוגתת הרמב"ן והר"ן בטעם חילוק מוקפין מעיירות רבי ס"ל משום מעליותא דפרזים הוא שלהם נעשה עיקר הנס משא"כ מוקפין שחומותן הגינה עליהם מבלי תת מקום לשונאי' לבוא עליהם וא"כ בדין שלא ידחו עיירות מיומן ות"ק ס"ל בהיפך משום מעליותא דכרכין לחלוק כבוד לא"י קבעו להם יום מיוחד ע"כ יקדמו עיירות לעולם להכירא וק"ל:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על מגילה · דף 4b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בכל שנה ושנה מה כל שו"ש עיירות קודמין. הטעם מובן שהעיקר התקנה היתה להיות היכרא למוקפין ביום בפני עצמו ע"כ צריכים לראות שלא תעקר תקנה זו ממקומה ולהקדים עיירות למוקפין אמנם רבי דס"ל שלא ידחו ממקומן צריך טעם וי"ל דלא ס"ל לרבי כדאיתא בירושלמי דאין עושין שמחת פורים בשבת אלא עושין כשבת א"נ ס"ל מאחרין ליום א' וא"כ בעינן עשי' הרי קדמה עיירות למוקפין ועיקר קרא בעשי' כתיב דכתיב לעשות ואין להאריך יותר:
וסבר ר' עיירות לא דחינן ליום הכניסה. הק' המרש"א ממתני' גופ' הו"מ להק' וי"ל דממתני' שפיר ידע לתרץ הואיל ונדחה ידחה אבל רבי דדרש בכל שנה ושנה לא נדחו עירות ממקומן והא משכח"ל שידחו בחל להיות בשבת ואפ"ה משני הואל ונדחה ידחו וזהו יצא מהכלל ולא קאי קרא עלייהו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chidushei Chatam Sofer, 1864-1908
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036613/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0ecf0cb04ec1bf8e18472d1eca9aa2fd825b0aac23e32a148d8b1edc0c7f1569