גמ' איתיבי' רב אשי כו'. ס"ד דפליגי בעובר ירך אמו ומודים בשיחלא בתרא דהכי משמע ליה גדלה באיסור ואף למאן דלית ליה עובר ירך אמו לומר הוא ואמו נטרפה מ"מ שיחלא בתרא שנתהוה מן האיסור וגדלה כל גידולה מאיסור [אסור לכ"ע] משא"כ שיחלא קמא דנגמרה רק באיסור ואפשר כיון דעובר לאו ירך אמו אפילו גמרה באיסור לא הוי [ופליג רב אשי אאמימר בתרוייהו אשיחלא בתרא ואשיחלא קמא דהא ר"י סבר עובר לאו ירך אמו] והומ"ל ומודים בולדות בכה"ג דא"ל לס"ד ומודים בשיחלא קמא [ולא דחיק ליה לישנא דגדלה] מ"ט גופיה הוא טפי מולד וכמסקנא דלישנא בתרא דא"כ מאי מותיב לאמימר דא"ל דמשמע ליה ומודים מעין הפלוגתא דלס"ד דפליגי בעובר ירך אמו הוי שפיר ומודים בביצה בשיחלא קמא מעין הפלוגתא אבל לאמימר דפליגי בזוז"ג (*ה) [א"כ] קאי ומודים בביצה בזוז"ג [דהוא מעין הפלוגתא] (*ו) ותיובתא לאמימר דא"כ כדפריך ולישני ליה בשיחלא קמא הול"ל דמשמע ליה ומודים מעין הפלוגתא ולמה מניח מלתרץ ליה בשיחלא קמא משום ל' גדלה לס"ד נמי תקשי ל' גדלה אלא צ"ל [כמש"ל] דס"ד ומודים בשיחלא ב' דלכ"ע זוז"ג אסור משום דגדלה באיסור משא"כ בשיחלא קמא פליגי ולר"י שריא אף דגמרה לא גדלה או אפילו גמרה לא הוי כיון דעובר לאו ירך אמו משא"כ בשיחלא ב' דהוייתו מאיסור ולא משני לאמימר נמי פליגי בעי"א ומודים בשיחלא ב' מפני שגדלה כו' [וכמו לס"ד] ובדספנא ושיחלא ב' דאמימר בזוז"ג והוי מרויחין נמי (*ז) דהוצרך לעשות ומודים בביצה דוקא לא בולד דהוי זוז"ג ופלוגתא בולד רבותא דאסור דאילו בביצה ה"א ולד לכ"ע שרי דדוקא ביצה דהוי טפי גופיה דא"כ קם ליה אמימר כר"א וכמ"ש התוס' בד"ה במאי קמיפלגי דא"ל ביצה שאני דגופיה היא (*ח) אין זה סברא ללישנא קמא כמ"ש לעיל מדנקיט ומודים כו' שגדלה כו' דמשמע ליה כל גידולה והול"ל ומודים בביצה מפני שגמרה מעין הפלוגתא ודו"ק. ויש לראות מ"ש התוס' דא"כ קם ליה כר"א דשמותי הוא כו' דלמא ס"ל לאמימר כב"ה דאסרו אפילו ביצת נבילה אף שלא גדלה או גמרה באיסור וכ"ש בביצת טריפה דחמירא טפי הא ודאי א"ל דלמא ס"ל כומודים כו' דאיירי בשיחלא בתרא עכ"פ מדנקיט גדלה לס"ד בזוז"ג ולאמימר בחד גורם אבל דלמא כב"ה דא"ל אמימר ע"כ לא ס"ל כב"ה מדנקיט שיחלא קמא ולא ביצים גמורות דמשום מכאן ואילך דהיינו לאחר כלות שיחלא קמא נקיט כן ושמא דא"כ יסבור ר"י כב"ש (*ט) ור"א שמותי כב"ה ולכן מוקי פלוגתייהו בזוז"ג וכ"ת לס"ד דמקשה נמי י"ל לס"ד טעמא דב"ה משום גזירה כועוד י"ל בד"ה ושוין ואה"נ דאמימר ליתא ואסור אפילו בשיחלא בתרא (*י) כדמותיב איתיביה כו' ואסור בשיחלא בתרא אבל לאמימר א"ל טעמא דב"ה משום גזירה דא"כ שיחלא ב' אטו שיחלא קמא ואטו דספנא נגזור (*כ) אלא אסור מצד עצמו כשאר תירוצים. וכ"ת לס"ד בולד אמאי יקרב לר"י נגזור נמי אולי אין לגזור בולד כ"כ כבביצה ודוחק וצ"ע:
ואולם מפרש"י נראה בע"א דמפרש אלא הא דתנן כיון דאמרת דהאי ומודים כו' מקשרו בשינויא ולא מדאמימר גופיה דע"כ בזוז"ג פליגי דאי בעי"א קם ליה כר"א ואי רש"י לא מחשיב האי סברא דתוספות א"כ השתא נמי מנ"ל מכלל כו' דלמא אכתי פליגי בעי"א ומ"מ בדספנא מארעא אסור מפני שגדלה באיסור וכס"ד המקשה [דפליגי בשיחלא קמא ובעי"א ומודים בשיחלא בתרא] ואין לדחוק דהשתא ע"כ פליגי בזוז"ג דאי לכ"ע אסור תקשי לאמימר דמתיר ועוד שהרי אמר ומודים בחד גורם א"כ לימא ומודים אפילו בזוז"ג ואי כ"ע ס"ל מותר בזוז"ג לימא ג"כ ושוין להיתירא [בדלא ספנא מארעא] אע"כ פליגי בה דזה דוחק רק משמעותו כיון דאמר ומודה בחד גורם משמע דפליגי בתרי גורם ולא בעי"א דעלה אין נופל שפיר ומודים בחד גורם ודו"ק:
ואולם מפרש"י נראה בע"א דמפרש אלא הא דתנן כיון דאמרת דהאי ומודים כו' מקשרו בשינויא ולא מדאמימר גופיה דע"כ בזוז"ג פליגי דאי בעי"א קם ליה כר"א ואי רש"י לא מחשיב האי סברא דתוספות א"כ השתא נמי מנ"ל מכלל כו' דלמא אכתי פליגי בעי"א ומ"מ בדספנא מארעא אסור מפני שגדלה באיסור וכס"ד המקשה [דפליגי בשיחלא קמא ובעי"א ומודים בשיחלא בתרא] ואין לדחוק דהשתא ע"כ פליגי בזוז"ג דאי לכ"ע אסור תקשי לאמימר דמתיר ועוד שהרי אמר ומודים בחד גורם א"כ לימא ומודים אפילו בזוז"ג ואי כ"ע ס"ל מותר בזוז"ג לימא ג"כ ושוין להיתירא [בדלא ספנא מארעא] אע"כ פליגי בה דזה דוחק רק משמעותו כיון דאמר ומודה בחד גורם משמע דפליגי בתרי גורם ולא בעי"א דעלה אין נופל שפיר ומודים בחד גורם ודו"ק: