שמש ירח עמד זבולה - לעיל מיניה כתיב ותבקע ארץ בשעת בקיעת הארץ שנבלעו בקרקע שמש וירח עלו לאותו רקיע ששמו זבול ואמרו להקב"ה אם אי אתה עושה דין לבן עמרם מקרח ועדתו:
קריאה במקור
רש"י על סנהדרין · דף 110a · Line 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא נצא - ונאיר לעולם:
בכבודי לא מחיתם - שהרי בכל יום מלכי מזרח ומערב בשעה שמניחין כתריהן בראשם משתחוים לחמה:
והאידנא לא נפקי עד דמחו להו - שכך גזר עליהם המקום כן שמעתי ל"א והאידנא לא נפקי מאחר שראו שהקפיד הקב"ה על שלא מיחה לכבודו עד דמחו להו לא נפקי שחשו לכבוד המקום על בני אדם שמשתחוים לשמש וירח:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- CC-BY-SA
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 81b5fe1c667f9ca8a738d4e5183bf6534ef93ad32c80116db05af9c488ed0323