הכא כתיבא אסיפא דידהו במקום שחיטה דאחריני. ואם תאמר חגבים דלאו בני שחיטה נינהו כדאיתא בכריתות (כא, א) מנא לן. כתב הרב בעל ההלכות וכן הרמב"ם ז"ל (הל' שחיטה פ"א ה"ג) משום דכתיב (ישעיה לג, יד) אסף החסיל. ואינו מחוור דהא אמרינן הכא דלא גמרינן אלא מאסיפה דכתיבא גבי שחיטה דאחריני. והתם ליכא גבי שחיטה דאחריני. ול"נ משום דלא כתיבא שחיטה גבי דידהו וכל דלא אסרה תורה בלא שחיטה בכלל היתר הוא, והא דשיילינן הכא דגים גופייהו מנא לן, היינו משום דכתיבי גבי צאן ובקר וחיה דבעי שחיטה משום דאיתקש לפסולי המוקדשין, ועוף נמי למאן דאמר יש לו שחיטה מן התורה דכתיב (ויקרא יא, מו) זאת תורת הבהמה והעוף, אבל חגבים מנא תיתי כנ"ל.
קריאה במקור
רשב״א על חולין · דף 27b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נוחרו או עוקרו מאי לאו בעוף. פירוש משום דתני ליה בלשון זכר. ואי בחיה הוה ליה למיתני נוחרה או עוקרה ואהדר ליה לא בחיה, וללשון נוחרו לא קפיד.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gerlitz edition, published by Oraita
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c66b88dfcb9fa9c762b6732c21f153283cffc2a3bd515810c5720da851dec2f7