בישני אית דבעי מימר בישני ממש. שמבויש מזיתים אחרים שאינו עושה זיתים כמו שאר אילנות ויש לו ג"כ שם מחמת רעתו:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פאה · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אית דבעי מימר דהוא מבעית לחברי'. שמבייש שאר אילנות מגודל זיתים שעושה. כן פי' השנו"א ז"ל ומה שמגיה מגודל במקום מרוב הוא בר"ש ז"ל ולא בירושלמי דלא כגה"ש כאן ודו"ק:
עד די עביד ד' כיפליסין. מיבעי אם בעינן ד' פעמים כפל יותר מזיתים אחרים ואז נקרא יש לו שם דהוא מסוים מכל הזיתים:
כי ההיא דתנינן תמן כו' וא' של ארבעת קבין ושכחו. דלב"ה הוה שכחה משום דכל שאינו אלא ד' פעמים נגד עומרי השדה הוא נידון משום מסוים דלא מהני לדידהו בתלוש אלמא דדבר מסוים הוא ד' פעמים כפל והכא נמי בעינן הכי:
ומסיק מכיון שהוא עושה יותר מחבירו כו'. דאפילו אם רק עושה יותר מחבירו ג"כ דומה למסוים ויש לו שם בשדה ולא הוה שכחה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 609d4c8dc19f60c7f4a59d43f2b737a1b764d1a3ed2052ce8526bd70122575c8