מפריש מן האגדו על אגדו בשכלה את שדהו פי' אם יש לו אגדו והשמותית וקצר אגדו ולא כילה את שדהו פי' חלק האגדו לאכלה עדיין אין עליו חובת פאה עדיין על סוף האגדו דאף דקי"ל כיון שקצר שבולת הראשונה נתחייבה שדהו בפאה ונמצא שכיון שקצר השבולת הראשונה מן האגדו נתחייב סוף שדהו בפאה וה"א דמונח החוב בסוף האגדו וה"א דיכול להפריש מן האגדו קמ"ל כיון דבסוף אגדו הוי השמותית אפשר דהסוף חובת פאה דשדה זו הוי בסוף כל השדה דהיא השמותית ולא מוטל החוב על סוף האגדו דשמא יהי' גורן אחת והוי סוף השדה דחובת פאה בסוף השמותית ע"כ אינו מפריש מן אגדו על אגדו אלא בשכלה את האגדו דאז אפילו אם ירצה לעשותן עם השמותית גורן אחד אינו מועיל וחייב ליתן פאה על האגדו בפ"ע ונמצא אז דסוף אגדו הוי פאת שדה אבל כ"ז שלא כלה את השדה של אגדו אינו יכול להפריש סוף אגדו פאה דשמא ימלך לעשותן גורן אחת ונמצא דהסוף שדה של חייב פאה הוא בסוף השמותית ואם יתן בסוף אגדו נמצא דנותן פאה מאמצעית השדה:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פאה · פרק 2 · הלכה 4 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 609d4c8dc19f60c7f4a59d43f2b737a1b764d1a3ed2052ce8526bd70122575c8