מתני' דבית שמאי היא כו'. כלומר אלא לא תידוק ממתני' כלום דע"כ מתני' אתיא כב"ש דהפקר לעניים לחודייהו ג"כ הוי הפקר ולדידהו הא דמיפטר פאה מן המעשר הוא משום הפקר ולא מקרא דובא הלוי ולפ"ז פטור פאה מכל החיובים גם מתרומה ומביכורים ושפיר קתני לעולם הוא נותן משום פאה ופטור מן המעשרות דר"ל אף תרומה וביכורים בכלל ואם מירח חייב ג"כ בהכל בין במעשר בין בתרומה דחד טעמא אית להו משום הפסד העני ומצינן נמי למימר דלפיכך חייב אם מירח משום דכיון דנתחייב עתה בתרומה ומעשר הם קודמים לחיוב הפאה וא"כ ליכא למילף מינה מידי לענין ביכורים ואיכא למימר דלעולם אם הפריש ביכורים מכרי ממורח חייב בתרומה. וע' בתוס' מקורים לזה:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פאה · פרק 1 · הלכה 5 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הדרן עלך אלו דברים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 609d4c8dc19f60c7f4a59d43f2b737a1b764d1a3ed2052ce8526bd70122575c8