משנה
אמר רבי מאיר (גדול התנאים בדור הרביעי): בזמן שאדם מצטער, מה הלשון אומרת? – מהי הלשון השגורה בפיו של אדם בשעת צערו? (הלשון בכתבי היד של משנת הבבלי והירושלמי ודפוסיהם: 'שכינה מה הלשון אומרת?'. ברם גרסתה המקורית של המשנה לא כללה תיבת 'שכינה', ואין היא מצויה בכתבי היד של המשנה ובקטעי גניזה של המשנה) קלעיני מראשי, קלעיני מזרועי – זה ביטוי הצער של האדם (בתיבה 'קלעיני' היו חילופי נוסח כבר בתקופת האמוראים, כמבואר בירושלמי. הגרסה 'קלעיני' מצויה בכתבי היד של המשנה ובקטעי משנה בגניזה, אך קשה לפרנס את הצורה הזו). אם כך אמר הכתוב: מצטער אני על דמן של הרשעים – אם, כמו שאומר הכתוב "קללת אלוהים תלוי", הקב"ה מצטער על רשעים חייבי סקילה ("קללת" מתפרש בידי רבי מאיר כלשון צער), קל וחומר על דמן של הצדיקים שנשפך – כדרך שהאדם המתייסר אומר 'קלני מראשי, קלני מזרועי', כך הקב"ה כואב את כאבו של הנצלב; ואם בכתוב מדובר בתליית רשעים חייבי מיתה, הרי מכאן קול וחומר כמה גדול כאבו של הקב"ה על דמם של הצדיקים שנשפך בצליבה הרומאית (רבי מאיר דורש את הכתוב "קללת אלוהים תלוי", שאלוהים מצטער אפילו על דמם של הרשעים. - סיום המדרש 'קל וחומר על דמן של הצדיקים שנשפך' הוא תכלית הדרשה ומגמתה. מדרש זה נראה שכוּון כלפי הצליבה הרומאית, שבימי רבי מאיר, בעקבות המרד, הומתו בה צדיקים הרבה ("לתולדות מדרש הכתוב 'קללת אלהים תלוי'", "תרביץ" סט, עמוד 535). - דרשת רבי מאיר סודרה כאן דרך אגב).
אמר רבי מאיר (גדול התנאים בדור הרביעי): בזמן שאדם מצטער, מה הלשון אומרת? – מהי הלשון השגורה בפיו של אדם בשעת צערו? (הלשון בכתבי היד של משנת הבבלי והירושלמי ודפוסיהם: 'שכינה מה הלשון אומרת?'. ברם גרסתה המקורית של המשנה לא כללה תיבת 'שכינה', ואין היא מצויה בכתבי היד של המשנה ובקטעי גניזה של המשנה) קלעיני מראשי, קלעיני מזרועי – זה ביטוי הצער של האדם (בתיבה 'קלעיני' היו חילופי נוסח כבר בתקופת האמוראים, כמבואר בירושלמי. הגרסה 'קלעיני' מצויה בכתבי היד של המשנה ובקטעי משנה בגניזה, אך קשה לפרנס את הצורה הזו). אם כך אמר הכתוב: מצטער אני על דמן של הרשעים – אם, כמו שאומר הכתוב "קללת אלוהים תלוי", הקב"ה מצטער על רשעים חייבי סקילה ("קללת" מתפרש בידי רבי מאיר כלשון צער), קל וחומר על דמן של הצדיקים שנשפך – כדרך שהאדם המתייסר אומר 'קלני מראשי, קלני מזרועי', כך הקב"ה כואב את כאבו של הנצלב; ואם בכתוב מדובר בתליית רשעים חייבי מיתה, הרי מכאן קול וחומר כמה גדול כאבו של הקב"ה על דמם של הצדיקים שנשפך בצליבה הרומאית (רבי מאיר דורש את הכתוב "קללת אלוהים תלוי", שאלוהים מצטער אפילו על דמם של הרשעים. - סיום המדרש 'קל וחומר על דמן של הצדיקים שנשפך' הוא תכלית הדרשה ומגמתה. מדרש זה נראה שכוּון כלפי הצליבה הרומאית, שבימי רבי מאיר, בעקבות המרד, הומתו בה צדיקים הרבה ("לתולדות מדרש הכתוב 'קללת אלהים תלוי'", "תרביץ" סט, עמוד 535). - דרשת רבי מאיר סודרה כאן דרך אגב).