פסוקי המקרא סומנו במרכאות, ולא נרשמו להם מראי מקום (מראי מקום נרשמו בתוך הפירוש).
קריאה במקור
אור לישרים על תלמוד ירושלמי סנהדרין · הקדמה
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
סופר כתב יד ליידן רשם פסוקים מתוך זיכרון והביא פסוקים בשינוי. נוסח הפסוקים תוקן בתוך הפירוש על פי המסורה שבידינו (הדבר לא צוין בתוך הפירוש). הסופר כתב פסוקים בכתיב מלא יותר מאשר במקרא, והכתיב של הסופר נשמר בתוך הנוסח.
תפילות וברכות, לרבות קטעים מהן, סומנו במרכאות. פסוקים שהובאו בתוך תפילות וברכות לא סומנו במרכאות.
לנוסח הוכנסו סימני פיסוק.
חלוקת הנוסח הכתוב נעשתה לפי הפרק וההלכה על פי החלוקה המקובלת, כמו שהוא במהדורת האקדמיה ללשון העברית (כשסימוני ההלכות שבדפוסים שונים מהחלוקה המקובלת הדבר מצוין). החלוקה המשנית לפסקאות ולקטעים נעשתה לפי העניין. בכל הלכה מובא נוסח המשנה ולאחריו נוסח התלמוד כמקובל בדפוסים המאוחרים.
נוסח המשנה שנקבע לצורך הפירוש למסכת סנהדרין מיוסד על שלושת כתבי היד החשובים של המשנה: כתב יד פרמה, כתב יד קאופמן וכתב יד קיימברידג'.
מראי המקום בגיליונות שמימין ומשמאל לנוסח הם לירושלמי דפוס וילנא.
הפירוש
בתוך הפירוש בא הנוסח הכתוב באותיות בולטות, וכל חלקי הפירוש באו בדרך כלל באותיות רגילות. כל קטע של הנוסח הכתוב שבתוך הפירוש מחולק למשפטים ולחלקי משפטים, ולאחריהם בא הפירוש להם, כשביניהם מקף מפריד.
למשפטים ולחלקי משפטים בעברית נוספו לעיתים בנוסח הכתוב שבתוך הפירוש מילים, בסוגריים או שלא בסוגריים, הבאות לפרש את המילים שלפניהן או להשלים מילים חסרות. בפירוש שלאחרי משפטים וחלקי משפטים בארמית ניתן תחילה תרגום המילים, ואחר כך, בסוגריים או שלא בסוגריים, ניתן פירוש העניין. לעיתים נוספו בתוך תרגום המילים מילים בסוגריים, הבאות לפרש את המילים שלפניהן או לתת פירוש משמעי (כשהפירוש המשמעי של המילים בארמית שונה מהתרגום המילולי) או להשלים מילים חסרות.
בנוסח הכתוב שבתוך הפירוש צוין בסוגריים, באותיות רגילות או בולטות, תיקון גרסה או חילוף נוסח לנוסח הכתוב. תיקוני גרסה וחילופי נוסח הם על פי כתבי יד נוספים, מקבילות, מובאות הראשונים והכרה של לשונו, סגנונו ומונחיו של התלמוד הירושלמי. כתבי היד וקטעי הגניזה ששימשו לצורך הפירוש למסכת סנהדרין נרשמו לעיל.
בנוסח הכתוב שבתוך הפירוש צוינה בסוגריים הצורה הרגילה של מילה שבאה בצורה הארץ ישראלית.
בנוסח הכתוב שבתוך הפירוש צוינו בסוגריים, שבתוכם סימן שוויון, המילים שמהן הורכבו המילים שבנוסח הכתוב – (=אב).
בנוסח הכתוב שבתוך הפירוש צוינו בסוגריים מרובעות, שבתוכם סימן ~, אותיות שהוחלפו אלה באלה בנוסח הכתוב – [א ~ ב].
בנוסח הכתוב שבתוך הפירוש צוין בסוגריים בסמוך לשם חכם דור התנאים או האמוראים של החכם, ולעיתים צוינו גם פרטים על החכם. לא צוין כך, כשהחכם כבר נזכר בסמוך לעיל, או כשבשם זה נקראו כמה חכמים ומתוך ההקשר אין ברור במי מהם מדובר.
בנוסח הכתוב שבתוך הפירוש צוינו בסוגריים בסמוך לשם מקום פרטים על המקום.
המילה "כול'" הושמטה מהנוסח הכתוב שבתוך הפירוש כשבמקומה הושלמה פסקה מהמשנה.
בנוסח הכתוב שבתוך הפירוש נרשמו מראי מקום לפסוקי המקרא, והושלמו פסוקי המקרא שהובאו בקיצור והיה צריך להשלימם. המילה "וגו'" הושמטה מהנוסח הכתוב שבתוך הפירוש כשבמקומה הושלם פסוק.
לפני כל קטע בתוך הפירוש באה פתיחה, שמציינת את הפסקה מהמשנה או מברייתא שהקטע מדבר עליה, את הקשר של הקטע לקטעים שלפניו, ואת המקבילות בירושלמי לקטע. גם לפני כל מאמר או לפני כל שאלה ותשובה או לפני כל קושיה ותירוץ באו מילות פתיחה וקישור.
אחרי כל קטע בתוך הפירוש מובאים מקבילות לקטע, מקורות לפירוש הקטע, השוואות בין הירושלמי ובין הבבלי, ועיונים והרחבות לנושאים שנזכרו בקטע.
בנוסח הכתוב של המקבילות והמקורות נוספו מילים בסוגריים הבאות לפרש את המילים שלפניהן או להשלים מילים חסרות. הנוסח הכתוב וחלק מהפירוש של המקבילות והמקורות הם על פי המהדירים שלהם, אף שלרוב הם לא צוינו בתוך הפירוש (ראה רשימת מקורות להלן).
כשהמקבילות והמקורות נבדלים זה מזה בלשון ובתוכן הם הובאו בדרך כלל בנפרד. כשהמקבילות והמקורות אינם נבדלים זה מזה בלשון ובתוכן הם הובאו בדרך כלל ביחד. כשהמקבילות והמקורות הובאו ביחד, אף שיש ביניהם הבדלים, נבחר הנוסח של אחד מהם או שנקבע נוסח המשלב בין הנוסחים השונים או שצוינו הנוסחים השונים (נוסחים שונים מופרדים בלוכסן - /).
הנוסח של מקבילות ומקורות, לרבות פסוקים שהובאו בהם, הוא בכתיב מלא (צורת זכר רבים המסתיימת ב-ן הוחלפה ב-ם, אף על פי שההחלפה היא שיבוש צורת לשון חכמים).
משפטים וחלקי משפטים בארמית של מקבילות ומקורות הובאו לעיתים בתרגומם לעברית מבלי שהובא הנוסח המקורי ומבלי שצוין שבמקומו הובא תרגומו.
מקבילות ומקורות מן התלמוד הירושלמי צוינו לפי הפרק וההלכה על פי החלוקה המקובלת, כמו שהוא במהדורת האקדמיה ללשון העברית.
הנוסח של מקבילות ומקורות מן התלמוד הבבלי תוקן לעיתים על פי כתבי יד של הבבלי. במקבילות ובמקורות מן התלמוד הבבלי הובא בדרך כלל פירושו של הרב ע' אבן ישראל.
פרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן סייע בחיפוש ובהעתקה של מקבילות ומקורות. מערכת המידע לתלמוד הירושלמי של המכללה האקדמית בנתניה (http://yerushalmidb.compuall.co.il/) סייעה במציאת הפניות לציטוטי ירושלמי בראשונים ולספרות מחקר על הירושלמי.
תודה לידידי מיכאל אדלר שקרא את הפירוש למסכת והעיר עליו.
רשימת מקורות נבחרים
משנה, תוספתא ותלמודים
ששה סדרי משנה (חנוך אלבק)
משניות מבוארות (פינחס קהתי)
משנת ארץ ישראל (שמואל ספראי וזאב ספראי)
תוספתא (משה ש' צוקרמנדל)
תוספתא (שאול ליברמן)
תוספתא כפשוטה (שאול ליברמן)
תוספת ראשונים (שאול ליברמן)
מסכת סופרים (מיכאל היגר)
מסכתות קטנות (מיכאל היגר)
תלמוד ירושלמי על פי כתב יד ליידן (האקדמיה ללשון העברית)
תלמוד ירושלמי (דפוס ונציה)
תלמוד ירושלמי (דפוסים קדומים)
שרידי הירושלמי (לוי גינצבורג)
גנזי הירושלמי (יעקב זוסמן)
פירושי רמב"ן לירושלמי (יואל פלורסהיים)
מפרשי התלמוד הירושלמי (רש"ס, "יפה מראה", "שדה יהושע", רא"ף, "קורבן העדה" ו"שיירי קורבן", "פני משה" ו"מראה הפנים", "נועם ירושלמי", "ספר ניר", רידב"ז, "גליוני הש"ס")
אהבת ציון וירושלים (דב ב' רטנר)
זהב הארץ (דב מלאכי)
חומת ירושלים (אברהם י' ברומברג)
חידושי הריצ"ד (יוסף צ' דינר)
משבי"ח (משה ש' זיוויץ)
עלי תמר (ישכר תמר)
שערי תורת ארץ ישראל (זאב ו' רבינוביץ)
פירושים וחידושים בירושלמי - מסכת ברכות (לוי גינצבורג)
הירושלמי כפשוטו - מסכתות שבת, עירובין ופסחים (שאול ליברמן)
ירושלמי נזיקין (אליעזר שמשון רוזנטל, שאול ליברמן)
תלמוד ירושלמי סדר זרעים (זכריה פרנקל)
תלמוד ירושלמי סדר זרעים (אברהם מ' לונץ)
תלמוד ירושלמי מסכת פאה (עדין שטיינזלץ)
תלמוד ירושלמי מסכת שביעית (יהודה פליקס)
תלמוד ירושלמי מסכת מעשרות (יהודה פליקס)
תלמוד ירושלמי מסכת קידושין (מנחם כ"ץ)
תלמוד בבלי (על פי כתבי יד)
תלמוד בבלי (עדין שטיינזלץ)
מפרשי התלמוד הבבלי
מקורות ומסורות - ביאורים בתלמוד (דוד הלבני)
מדרשי הלכה ואגדה
מכילתא דרבי ישמעאל (חיים ש' הורוביץ וישראל רבין)
מכילתא דרבי ישמעאל (מאיר איש-שלום)
מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (יעקב נ' אפשטיין ועזרא צ' מלמד)
ספרא (יצחק א' וייס)
ספרא דבי רב (אליעזר א' פינקלשטיין)
ספרי במדבר (חיים ש' הורוביץ)
ספרי במדבר: מהדורה מבוארת (מנחם י' כהנא)
ספרי זוטא במדבר (חיים ש' הורוביץ)
ספרי דברים (אליעזר א' פינקלשטיין)
מדרש תנאים לדברים (דוד צ' הופמן)
ספרי זוטא דברים (מנחם י' כהנא)
מדרשי רבה (וילנא)
בראשית רבה (יהודה תיאודור וחנוך אלבק)
קטעי בראשית רבה מן הגניזה (מיכאל סוקולוף)
שמות רבה (אביגדור שנאן)
ויקרא רבה (מרדכי מרגליות)
דברים רבה (שאול ליברמן)
מדרש רבה (משה א' מירקין)
רות רבה (מירון ב' לרנר)
איכה רבה (שלמה בובר)
פסיקתא דרב כהנא (דוב מנדלבוים)
פסיקתא דרב כהנא (שלמה בובר)
פסיקתא רבתי (מאיר איש-שלום)
מדרש תנחומא (שלמה בובר)
מדרש תנחומא (ורשא)
מדרש שמואל (שלמה בובר)
מדרש תהילים (שלמה בובר)
מדרש משלי (שלמה בובר)
פרקי דרבי אליעזר (מיכאל היגר)
פרקי דרבי אליעזר (ורשא)
אוצר המדרשים (יהודה ד' אייזנשטיין)
ילקוט שמעוני
מדרש הגדול
ספרי עזר, מחקרים ועבודות
אגריפס הראשון: מלך יהודה האחרון (דניאל שוורץ)
אוצר כינויי עובדים בספרות התלמוד והמדרש (מאיר איילי)
אוצר לשונות ירושלמיים (משה עסיס)
אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים (מרדכי מרגליות)
אנציקלופדיה מקראית
אנציקלופדיה תלמודית (יד הרב הרצוג)
אריאל - אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל (זאב וילנאי)
ארץ ישראל וחכמיה בתקופת המשנה והתלמוד (שמואל ספראי)
בבלי סנהדרין פרק שלישי (מרדכי סבתו)
בימי הבית ובימי המשנה (שמואל ספראי)
ברכות פרק ראשון (משה בנוביץ)
בתי הדין בימי התלמוד (שלום אלבק)
דעת מקרא (מוסד הרב קוק)
דקדוק ארמית בבלית (יעקב נ' אפשטיין)
דרכיהן והתהוותן של סוגיות הירושלמי הדנות במשנה במסכת סנהדרין (עבודה) (ירון זילברשטיין)
הגליל בתקופת המשנה (אהרן אופנהיימר)
ההלכה - מקורותיה והתפתחותה (אפרים א' אורבך)
הוריות: מחקרים במשנה ובתלמודים (צבי א' שטיינפלד)
החקלאות בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד (יהודה פליקס)
הטרמינולוגיה של הירושלמי: המונחים העיקריים (לייב מוסקוביץ)
הטרמינולוגיה של הירושלמי: מחקרים בטרמינולוגיה של המשא-ומתן האמוראי (עבודה) (לייב מוסקוביץ)
הכהנים רגזנים הם: לדמותם של הכהנים באגדה (עזריה בייטנר)
הלכות ארץ ישראל מן הגניזה (מרדכי מרגליות)
הלשון והספר - כרך האמונות והדעות (נפתלי ה' טור-סיני)
המילון החדש (אברהם אבן שושן)
הפשרה במשפט העברי (עבודה) (איתי ליפשיץ)
יד לגילת (יצחק ד' גילת)
יהדות בבל ומוסדותיה בתקופת התלמוד (ישעיהו גפני)
יהודי בבל בתקופת התלמוד (ישעיהו גפני)
יוונית ויוונות בארץ ישראל (שאול ליברמן)
כלי החרס בספרות התלמוד (יהושע בראנד)
לוד וחכמיה בימי המשנה והתלמוד (בן-ציון רוזנפלד)
מאלף עד תו - מילון עברי שימושי (מאיר מדן)
מבוא הירושלמי (זכריה פרנקל)
מבוא לנוסח המשנה (יעקב נ' אפשטיין)
מבוא לתלמודים (חנוך אלבק)
מבואות לספרות האמוראים (יעקב נ' אפשטיין)
מבואות לספרות התנאים (יעקב נ' אפשטיין)
מגילת תענית: הנוסחים, פשרם, תולדותיהם (ורד נעם)
מדרשי הלכה של האמוראים בתלמוד ירושלמי (עזרא ציון מלמד)
מדרשי הלכה של התנאים בתלמוד ירושלמי (עזרא ציון מלמד)
מוסדות ותארים בספרות התלמוד (אברהם ש' אמיר)
מחקרי לשון ומינוח בספרות התלמודית (שמא י' פרידמן)
מחקרים בלשון חכמים (משה בר-אשר)
מחקרים במשפט העברי (זרח ורהפטיג)
מחקרים בספרות התלמוד ובלשונות שמיות (יעקב נ' אפשטיין)
מחקרים בתולדות הסנהדרין (חיים ד' מנטל)
מחקרים בתורת ארץ ישראל (שאול ליברמן)
מילון לארמית ארץ ישראלית יהודית - DJPA (מיכאל סוקולוף)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Machon HaYerushalmi, Rabbi Yehoshua Buch, 2021
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH997009798756205171/NLI
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5582490b717aab85148aba766ae5ea2b6be4226032cd47c847ae628a8881fe49