והאי דלא עבדי איתנוסי הוא דאתנסו. כתבו התוספות והרשב"א בחידושיו כ"י דהשתא דזמנין עבדי וזמנין לא עבדי כי לא עבדי במ"ש לא תלו באונס אלא במילתא דשכיחא עכ"ל והא דאמרינן בכתובות דף י"ו ע"ב תניא ר' יהודה אומר חבית של יין מעבירין לפניה אמר רב אדא בר אהבה בתולה מעבירין לפניה סתומה בעולה מעבירין לפניה פתוחה אמאי נעבר קמי בתולה וקמי בעולה לא נעבר כלל זמנין דתפסה מאתים ואמרה אנא בתולה הואי והאי דלא עברו קמאי אתנוסי אתניסו והרי הכא דאי זמנין עבדינן וזמנין לא עבדינן ואפ"ה איכא למימר איתנוסי איתניסו. וי"ל דשאני התם דתפסה ואית לה מגו כמ"ש הראשונים שם אבל בלא"ה תלינן במילתא דשכיחא כמ"ש התוס' והרשב"א. וכל קבל דנא הכא איכא עדיפותא דב"ד זריזין ותלינן ודאי במילתא דשכיחא היכא דזמנין עבדינן וזמנין לא:
קריאה במקור
פתח עינים על ראש השנה · דף 23a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Petach Einayim, Jerusalem 1959
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d522104fc008c1fb71a1e0de89e4518b85df75a787ad34e2d7d25e98f5a6a22d