קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי ראש השנה · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
גמ' הכין צורכ' וכו'. הכי הו"ל למיתני כסדר בראשונה היו מקבלין עדות החדש מכל אדם משקלקלו וכו' אלא מן המכירין ואם אינן מכירין היו משלחין אחר עמו:
2
אפי'. כדקתני במתני' נמי ניחא דה"ק אם יאינן מכירין ומשלחין אחר עמו למה הצריכו עדות לכך והלא כל ישראל בחזקת כשרות לפי שבראשונה היו מקבלין מכל אדם ואירע קלקול בדבר:
3
ועד א' נאמן. בתמיה ובמתני' תני משלחין אחר עמו משמע דא' נאמן:
4
ומשני משלך נתנו לך. ממה שהחמירו חכמים עליך חזרו והקילו שהרי בדין היה לקבל עדות החדש מכל אדם וכבראשונה אלא מפני הקלקול הצריכו שיהו מכירים אותו הקילו נמי שיהא עד אחד נאמן להעיד שהוא כשר:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 876b5b93e1f53348067ff0d8d39f26dafedb5d496ee48ac769e61db2197a1b0d