גמ' למי נצרכה לר' נתן. כלומר מתני' כר' נתן אתיא דאילו לרבנן השתא ניקב וסתמו במינו פסלי רבנן נסדק כולו לא כ"ש:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי ראש השנה · פרק 3 · הלכה 6 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עוד היא דרבי נתן. אף זו כר' נתן אתיא דלרבנן פשיטא דפסולין:
דר"ן היא. מצינן לאוקמי אף כר"נ דניקב וסתמו שלא במינו איירי:
כיני מתני'. כן היא מתני' אם היה הנקב מעכב את התקיעה קודם הסתימה נמצא שסתימה זו מסייעא לקול שופר פסול דשופר א' אמר רחמנא ולא שיסייע שום דבר אחר להשופר וה"ל כמו צפהו זהב דפסול:
ואם לאו. אלא שקולו לאחר הסתימה כמו שהיה קודם הסתימה כשר ל"א אברייתא קאי ר"י וקא' הא דפוסל ר"נ שלא במינו דוקא אם היה הסתימה מעכב התקיעה ואם לאו שאינו מעכב התקיעה ולא נשתנה קולו מכמות שהיה אפי' שלא במינו כשר:
והוא. דשופר שניקב פסול דוקא כשסתמו וה"ל כב' שופרות וכדפרישית:
אבל אם לא סתמו כשר. כל שיכול לתקוע בו אע"ג שאין קולו עתה כמו שהיה קולו כשהיה שלם דכל הקולות כשירין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 876b5b93e1f53348067ff0d8d39f26dafedb5d496ee48ac769e61db2197a1b0d