קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי ראש השנה · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

גמ' שנים מנין. דמתשרי מנינן:

ה"ג ושנה יוצא בו זה תשרי:

אית ביה תקופה ואסיף. שמתחילין לאסוף:

ויהא תמוז. ודקשיא לך שאין בו חג נימא דראש השנה וחג יהיו בתמוז:

אמר. להו כתיב בקרא בחדש השביעי יהיו ראש השנה וחג וזהו תשרי דלחדשים לכ"ע מניסן מנינן ואתון אמרין שיהא ראש השנה וחג בתמוז דלא ככתוב:

ויהא תמוז. שחדש השביעי יקרא תמוז:

א"ל מכאן ואילך. אין אתם מקשים עלי אלא משמות השבטים ולא קשיא:

עלו עמהם מבבל. ובתחלה לא היו נקראים כך:

בירח האיתנים. הוא תשרי שבו נולדו אבות שהם איתני ותקיפי דעלמא ואיתן לשון תוקף כדכתיב איתן מושבך:

ירח בול. היינו כסליו כדכתיב הוא החדש השמיני:

שבו העלה נבל. מן האילנות מחמת הקור:

בולות בולות. חתיכות חתיכות שהיא מתפררת מלשון לבול עץ אסגוד:

שבו בוללין לבהמות בבתים. שנותנין להם יבול בבית שאין עשב בשדה:

בירח זיו. היינו אייר:

והאילנות ניכרין. מה המה פירותיו:

מכאן ואילך. לאחר שעלו מבבל קורא לחדשים בשמות אחרים ניסן אייר וכו':

אף שמות מלאכים. שם העצם שלהן:

ויעף אלי אחד מן השרפים. היינו גבריאל שהיה האש בידו ויליף ליה בגזרה שוה נאמר כאן ויעף ונאמר להלן והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון מתחלה מועף ביעף:

ה"ג ובעת ההיא יעמוד מיכאל. ויליף בגז"ש דמיכאל הוה נאמר כאן עומדים ונאמר להלן יעמוד וכו':

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 876b5b93e1f53348067ff0d8d39f26dafedb5d496ee48ac769e61db2197a1b0d