ארבע מדות במוכרין. כתב הרב ר' שמואל ז"ל לאו ד' רשויות קתני. דהא רשות מוכ' ורשות הלה המופקדין אצלו א' הן דגבי מוכ' נמי שייך למימר קבלה ושכירות הוצאה והגבהה כדאמרינן גבי הלה המופקדין אצלו דהא קתני שכירות במתני' גבי מוכ' כדאוקימנ' לעיל ואי ברשות בעלי' היא ישכו' את מקומו הילכך ד' דינין חלוקין קתני.
ואיכא למידק, אם כדברי הרב ז"ל ליערבינהו וליתנינהו ואף על פי שהרב טרח לפרק קושיא זו אינו מספיק ואכתי איכא למרמא עליה מהא דגרסינן במסכת עירובין (ע"ט ב') ומזכה להן ע"י בנו ובתו שמע מינה שאף על פי שקבל עליו המוכר לא קנה לוקח אלא בשכירות. וכן בדין דחצרו כידו וכי המוכר כלי לחברו והוא בידו של מוכר משקבל עליו מוכר קנאו לוקח ומשנה שלימה שנינו נתקבלו שכר זה מזה ותמהני שהרי שנינו בפ"ק דקדושין (כ"ו א') נכסים שאין להן אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף בשטר ובחזק' אלמא בעינן שיזכה בקרקע בכסף ואח"כ קונה מטלטלין. ואם לאו לא קנה ואפי' צבורין בתוכה ורשות הלה המופקדין אצלו שאני שאם היו בידו ואמר לו זכה לפלוני זוכהלו שזכין לו לאדם וחצרו נמי זוכה לו.
ולפי מקצת נוסחאות שכתוב בהן ברשות מוכר לא קנה עד שיגביהנו או יוציאנו מרשותו ברשות הלה המופקדין אצלו עד שיגביהנו או יוציאנו ברשותו כמו שכתב בהלכות רבינו הגדול ז"ל הכי נמי פירושן דהוצאה מרשותו של מוכר היא הוצאה גמור והוצאה מרשות הלה המופקדין אצלו הוא משיקבל עליו הלה שמכיון שקבל עליו יצאו מרשות מוכר.
ולפי זה יש לפרש דארבע רשויות קתני שדיניהן חלוקין זה מזה ברשות הרבים ובחצר שאינה של שניהם עד שלא נתמלאת המדה למוכר משנתמלאת ללוקח ואם היתה מדה של אחד מהם פי' של לוקח או של ראשון ראשון קנה וברשות לוקח כיון שקבל עליו מוכר קנה לוקח וברשות מוכר לא קנה עד שיגביהנה או עד שיוציאנה מרשותו או שישכור את מקומו ובזו יש לך לומר דמשום הכי לא קתני שכירות מקום גבי מוכר שאין דרך מוכר לשכור את מקומו וברשות הלה המופקדין אצלו כיון שקבל עליו או ישכור את מקומו. ויש לפ' דארבע דינין הם ולא יותר שדין ראשון ראשון קנה ומשנתמלאת המדה ללוקח אחד הוא משנתמלאת המדה נעשית של לוקח וקונה לו.
וא"ת השתא דקא סלק' דעתך מאי חצר שאינה של שניהם שאינה של אחד מהם ואין להם רשות בה כלל היינו רשות הלה המופקדין אצלו לא תטעי בהא דחצר שאינה של שניהם שהניח שם מוכר פירותיו שלא ברשות ואין בעל החצר תופס אותם פירות ברשותו של מוכר או חצר שאינה משתמרת לבעלים שאינה קונה ויד שניהם שוה בחצר אבל רשות הלה המופקדין אצלו תפוס להו מכח מוכר וכאלו הם מונחין בביתו של מוכר דמי שיד נפקד שלו כידו הוא.
ואיכא למידק, אם כדברי הרב ז"ל ליערבינהו וליתנינהו ואף על פי שהרב טרח לפרק קושיא זו אינו מספיק ואכתי איכא למרמא עליה מהא דגרסינן במסכת עירובין (ע"ט ב') ומזכה להן ע"י בנו ובתו שמע מינה שאף על פי שקבל עליו המוכר לא קנה לוקח אלא בשכירות. וכן בדין דחצרו כידו וכי המוכר כלי לחברו והוא בידו של מוכר משקבל עליו מוכר קנאו לוקח ומשנה שלימה שנינו נתקבלו שכר זה מזה ותמהני שהרי שנינו בפ"ק דקדושין (כ"ו א') נכסים שאין להן אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף בשטר ובחזק' אלמא בעינן שיזכה בקרקע בכסף ואח"כ קונה מטלטלין. ואם לאו לא קנה ואפי' צבורין בתוכה ורשות הלה המופקדין אצלו שאני שאם היו בידו ואמר לו זכה לפלוני זוכהלו שזכין לו לאדם וחצרו נמי זוכה לו.
ולפי מקצת נוסחאות שכתוב בהן ברשות מוכר לא קנה עד שיגביהנו או יוציאנו מרשותו ברשות הלה המופקדין אצלו עד שיגביהנו או יוציאנו ברשותו כמו שכתב בהלכות רבינו הגדול ז"ל הכי נמי פירושן דהוצאה מרשותו של מוכר היא הוצאה גמור והוצאה מרשות הלה המופקדין אצלו הוא משיקבל עליו הלה שמכיון שקבל עליו יצאו מרשות מוכר.
ולפי זה יש לפרש דארבע רשויות קתני שדיניהן חלוקין זה מזה ברשות הרבים ובחצר שאינה של שניהם עד שלא נתמלאת המדה למוכר משנתמלאת ללוקח ואם היתה מדה של אחד מהם פי' של לוקח או של ראשון ראשון קנה וברשות לוקח כיון שקבל עליו מוכר קנה לוקח וברשות מוכר לא קנה עד שיגביהנה או עד שיוציאנה מרשותו או שישכור את מקומו ובזו יש לך לומר דמשום הכי לא קתני שכירות מקום גבי מוכר שאין דרך מוכר לשכור את מקומו וברשות הלה המופקדין אצלו כיון שקבל עליו או ישכור את מקומו. ויש לפ' דארבע דינין הם ולא יותר שדין ראשון ראשון קנה ומשנתמלאת המדה ללוקח אחד הוא משנתמלאת המדה נעשית של לוקח וקונה לו.
וא"ת השתא דקא סלק' דעתך מאי חצר שאינה של שניהם שאינה של אחד מהם ואין להם רשות בה כלל היינו רשות הלה המופקדין אצלו לא תטעי בהא דחצר שאינה של שניהם שהניח שם מוכר פירותיו שלא ברשות ואין בעל החצר תופס אותם פירות ברשותו של מוכר או חצר שאינה משתמרת לבעלים שאינה קונה ויד שניהם שוה בחצר אבל רשות הלה המופקדין אצלו תפוס להו מכח מוכר וכאלו הם מונחין בביתו של מוכר דמי שיד נפקד שלו כידו הוא.