ודאמרינן אין עד נעשה דיין. פי' הרב ר' שמואל ז"ל דמשו' דעדים צריכין לעמוד בפני בית דין דכתיב ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה' ובעדים הכתוב מדבר אלמא צריכין שיעידו אחרים לפני כ"ד, וכן בתשובה לרב צמח גאון ז"ל.
ויש מי שפי' דמשום הכי אין עד נעשה דיין משום דהוי עדות שאי אתה יכול להזימה שהרי כיון שנעשו עדים פסולין לדון על פי עדותן דלא גרע ממי שעדים קרובין לדיינין שאמרו בירוש' שהם פסולין שאם הוזמו מפיהם הם נהרגין וכל שכן על פי עצמן והנה לטעם הזה עד הרואה כשר כיון דהשתא לא אסהיד איהו ולא מידי ויש שמעידין לפניו אלא שיש לומר לעולם משום הזמה ואפילו הכי עד הרואה פסול דכיון דידעי דקושטא הוה לא מקבלי עלייהו הזמה ואע"ג דהנך סהדי לאו באנפיהו הוה מ"מ כיון דקושטא קאמרי לא מתזמי להו וכ"ש בדיני נפשות דכיון דחזו דקטל נפש' תו לא חזו ליה זכותא ולאו מילתא היא דא"כ ראוהו בלילה נמי אלא הך טענ' ליתיה אלא בדיני נפשות.
ויש מפרשין דמהא דרב יהודה נפק' לן דכתיב ביום ביום אתה מפיל נחלות ואי אתה מפיל נחלות בלילה לומר שאם ראו בלילה שוב אינו מפיל נחלות לעולם משום דהוה ליה עד ושמע מינה שאין עד נעשה דיין.
וזה הפי' עיקר דאמרינן בסנהדרין (ל"ד ב') ור"מ האי ביום הנחיצו מאי דריש ביה מיבעי ליה לכדתני רבה וכו' דאין מפיל דין נחלות בלילה והא ודאי מכיון דכתיב לחוקת משפט שמעינן שדין נתלות כשאר הדינין ובעינן ג' ודין ביום נמי הא נפקא ליה התם מדמקשינן ריבים לנגעים וכיון שאירעה כל הפרשה לדין ממילא שמעת מינה שאי אתה מפיל נחלות בלילה למה לי ביום הנחילו אלא לאו לאין עד נעשה דיין אתא לומר שאם צוה בפניו בלילה לעולם אינו מפיל נחלות שהוא צריך לעדות ואין עד המעיד נעשה דיין.
ואי קשיא לרבנן דמיבעי להו התם לתחלת דין ביום דרבה מנא להו ואיכא למימר לרבנן נפקא להו מדדרשינן התס בסנהדרין (ל"ג ב') ועד לא יענה אפילו לזכות והוא הדין לדיני ממונות רכל שאינו כשר לזכות בדיני נפשות אינו כשר לדיני ממונות וקרא אכולהו קאי וכיון דעד אינו עונה כלל ממילא אינו נעשה הוא עצמו דיין ור"מ דדריש מביום הנחילו סבר לה כמאן דדריש התם עד עונה לזכות ובדיני ממונות בין לזכות בין לחובה בדאיתא התם, כנ"ל ועיקר.
ומורי נ"ר הראה לי בדיני מה שאמרו בה בירושלמי במסכת סנהדרין (א,ב) על הא דתנן (ר"ה כ"ה ע"ב) יעמדו שנים ויושיבו מחבריהן אצל היחיד וליתיב חד וליקום חד וליתיב חד וליקום חד אין עד נעשה דייז וכך פירושו אי משום ישיבה ועמידה הוא בלומר שהדיין צריך לישב והעד עומד ואי אפשר לעמידה וישיבה כאחד כעין מה שפי' הר"ר שמואל ז"ל ליקום חד ויעיד בפני שנים ומקיימא הגדה בתרי אי נמי לא יעמדו שנים אלא יעמוד אחד ויושיבו אחד אצל השנים ויעיד בפני שלשה ואח"כ יעמוד גם השני ויעיד בפני אותן ומסדרינן אין עד נעשה דיין לעולם הואיל והעיד דלאו משום ישיבה ועמידה הוא.
ויש מי שפי' דמשום הכי אין עד נעשה דיין משום דהוי עדות שאי אתה יכול להזימה שהרי כיון שנעשו עדים פסולין לדון על פי עדותן דלא גרע ממי שעדים קרובין לדיינין שאמרו בירוש' שהם פסולין שאם הוזמו מפיהם הם נהרגין וכל שכן על פי עצמן והנה לטעם הזה עד הרואה כשר כיון דהשתא לא אסהיד איהו ולא מידי ויש שמעידין לפניו אלא שיש לומר לעולם משום הזמה ואפילו הכי עד הרואה פסול דכיון דידעי דקושטא הוה לא מקבלי עלייהו הזמה ואע"ג דהנך סהדי לאו באנפיהו הוה מ"מ כיון דקושטא קאמרי לא מתזמי להו וכ"ש בדיני נפשות דכיון דחזו דקטל נפש' תו לא חזו ליה זכותא ולאו מילתא היא דא"כ ראוהו בלילה נמי אלא הך טענ' ליתיה אלא בדיני נפשות.
ויש מפרשין דמהא דרב יהודה נפק' לן דכתיב ביום ביום אתה מפיל נחלות ואי אתה מפיל נחלות בלילה לומר שאם ראו בלילה שוב אינו מפיל נחלות לעולם משום דהוה ליה עד ושמע מינה שאין עד נעשה דיין.
וזה הפי' עיקר דאמרינן בסנהדרין (ל"ד ב') ור"מ האי ביום הנחיצו מאי דריש ביה מיבעי ליה לכדתני רבה וכו' דאין מפיל דין נחלות בלילה והא ודאי מכיון דכתיב לחוקת משפט שמעינן שדין נתלות כשאר הדינין ובעינן ג' ודין ביום נמי הא נפקא ליה התם מדמקשינן ריבים לנגעים וכיון שאירעה כל הפרשה לדין ממילא שמעת מינה שאי אתה מפיל נחלות בלילה למה לי ביום הנחילו אלא לאו לאין עד נעשה דיין אתא לומר שאם צוה בפניו בלילה לעולם אינו מפיל נחלות שהוא צריך לעדות ואין עד המעיד נעשה דיין.
ואי קשיא לרבנן דמיבעי להו התם לתחלת דין ביום דרבה מנא להו ואיכא למימר לרבנן נפקא להו מדדרשינן התס בסנהדרין (ל"ג ב') ועד לא יענה אפילו לזכות והוא הדין לדיני ממונות רכל שאינו כשר לזכות בדיני נפשות אינו כשר לדיני ממונות וקרא אכולהו קאי וכיון דעד אינו עונה כלל ממילא אינו נעשה הוא עצמו דיין ור"מ דדריש מביום הנחילו סבר לה כמאן דדריש התם עד עונה לזכות ובדיני ממונות בין לזכות בין לחובה בדאיתא התם, כנ"ל ועיקר.
ומורי נ"ר הראה לי בדיני מה שאמרו בה בירושלמי במסכת סנהדרין (א,ב) על הא דתנן (ר"ה כ"ה ע"ב) יעמדו שנים ויושיבו מחבריהן אצל היחיד וליתיב חד וליקום חד וליתיב חד וליקום חד אין עד נעשה דייז וכך פירושו אי משום ישיבה ועמידה הוא בלומר שהדיין צריך לישב והעד עומד ואי אפשר לעמידה וישיבה כאחד כעין מה שפי' הר"ר שמואל ז"ל ליקום חד ויעיד בפני שנים ומקיימא הגדה בתרי אי נמי לא יעמדו שנים אלא יעמוד אחד ויושיבו אחד אצל השנים ויעיד בפני שלשה ואח"כ יעמוד גם השני ויעיד בפני אותן ומסדרינן אין עד נעשה דיין לעולם הואיל והעיד דלאו משום ישיבה ועמידה הוא.