בשלמא למ"ד ליוצאי מצרים היינו דכתיב לרב תרבה ולמעט תמעיט. דתניא בתוספתא הרי שיצאו עשרה בנים ממצרים ובכניסתן לארץ נמצאו חמשה קורא אני עליו לרב תרבה. והרי שיצאו עמו חמשה בנים ובכניסתן לארץ נמצאו עשרה קורא אני עליו למעט תמעיט.
אלא למ"ד לבאי הארץ מאי לרב ומאי למעט פי' שהרי בזכות עצמן הן נוטלין ולא ירושת אביהן ואע"ג דבחזר' ירחי ירושת אביהן מ"מ לח שייך למימר לרב ולא נחלתו שהרי לא ליוצאי מצרים נתחלקה ולא זכו בה הם כלל.
אלא למ"ד לבאי הארץ מאי לרב ומאי למעט פי' שהרי בזכות עצמן הן נוטלין ולא ירושת אביהן ואע"ג דבחזר' ירחי ירושת אביהן מ"מ לח שייך למימר לרב ולא נחלתו שהרי לא ליוצאי מצרים נתחלקה ולא זכו בה הם כלל.