יעדה דבת לאו בת יעדה היא שדה אחוז' נמי מהאי טעמא דקיימ' ליה לתנא. פי' הרב ר' שמואל ז"ל מהאי טעמא דכלום יש יבום אלא במקום שאין בן הא יש בן אין יבום ומהאי טעמא איכא למימר דבת נמי איתיה בשדה אחוזה ובמסכת ערכין (כ"ה ב') אמרינן משום דקאמר קרא מכר את השדה לאיש אחר כל שהוא אחר במקום בן ובת נמי כא' דמי הילכך הכי נמי מפרשינן הכא שדה אחוזה נמי מהאי טעמא הוא דקיימא ליה לתנא כלומר משום דקדים בן לבת בנחלה דמשום הכי אמרינן דבת נמי אחד הוא כלומר כאחד דמי גבי נחלה שהבן קודם לה אבל אי לאו הכי בת נמי קיימא במקום אב בשדה אחוזה דהוה אמינא בן ובת כי הדדי נינהו. ודאמרינן לענין יבום בן ובת כי הדדי נינהו לא מצינו מפורש מניין וי"א מדכתיב ולא ימחה שמו פרט לזה שאין שמו מחוי. והרב ר' שמואל ז"ל כתב לקמן מאין לו עיין עליו ואינו נכון דמהתם לא משמע אלא בן הבן ובת הבן ויוצאי ירכו של בן אבל בת המת אינו בכלל זה העיו' וכתוב בחידושינו במסכת יבמות.
קריאה במקור
חידושי רמב"ן על בבא בתרא · דף 110b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chiddushei HaRamban, Jerusalem 1928-29
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001294828
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3a5e87e21df7eeb595e8f74ee89907cf7ebe58f74caba734d4fbab64fd360171